הערכת ההשפעה הסביבתית של צריכת משקי בית
Ivanova et al., 2016
מבוא
צריכת משקי בית עומדת במרכז הקשר שבין החברה למשאבי הטבע, ובחינת המשאבים הדרושים לקיומה מאפשרת לאמוד את הפליטות הנוצרות בייצור המוצרים, בשימוש בהם ובסילוקם. במשך שנים נשענה הערכת ההשפעות על סטטיסטיקה לאומית ועל מערכות הייצור המקומיות, תוך התייחסות לטובין מיובאים כאילו יוצרו במדינה הצורכת. הנחה זו מטה את התמונה, שכן עצימות האנרגיה והפליטות של מוצרים שונה מאוד בין מדינות, בשל הבדלים במבנה הכלכלות, ביעילותן ובתמהיל התוצרת. מכאן התפתחו מודלים של ניתוח תשומה-תפוקה רב-אזורי, המבוססים על עקרון אחריות הצרכן ועוקבים אחר ההשפעות הסביבתיות לאורך שרשראות אספקה עולמיות.
ההתמקדות בטביעות רגל לאומיות נובעת ממשקלן של הפליטות המגולמות בסחר בינלאומי במדיניות אקלים: גידול בייבוא ממדינות מתפתחות תרם לעליית טביעת הרגל הפחמנית של מדינות מפותחות גם כאשר ייצבו את פליטותיהן הטריטוריאליות. ראייה ברמת משק הבית מוסיפה לכך את הגורמים החברתיים של ההשפעה ואת אפשרות הפעולה של הצרכנים, השולטים במידה רבה בצריכתם אך חסרים מידע מדויק ובר-פעולה. מסגרת אחידה לארבעה מדדי טביעת רגל, פחמן, קרקע, חומרים ומים, מאפשרת השוואה בין אזורים וקטגוריות צריכה ומזהה מצבים שבהם הפחתת השפעה אחת באה על חשבון אחרת.
שיטות ונתונים
ההשפעות נגזרות ממודל תשומה-תפוקה רב-אזורי מורחב סביבתית, שליבתו טבלה המתארת את זרימת הטובין והשירותים בכלכלה העולמית בשנת הייחוס 2007, וכל הפליטות והמשאבים הנדרשים לייצור מוקצים בה למוצרים שרוכשים הצרכנים הסופיים. בסיס הנתונים מקיף 43 מדינות, חמישה אזורי שארית עולם ו-200...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
