לולאות אספקה ומגבלותיהן: האקולוגיה התעשייתית של מיחזור ושימוש חוזר
Geyer & Jackson, 2004
מוצרים בסוף חייהם כסוגיה עסקית
מוצרים המגיעים לסוף חייהם הפכו לסוגיה עסקית מרכזית. מצד אחד גוברת הציפייה שיצרני הציוד המקורי יישאו בעלויות הסביבתיות שהיו עד כה חיצוניות למוצריהם ויישאו באחריות לניהולם בתום השימוש; מצד שני, יוזמות תאגידיות ומיזמים עצמאיים הופכים את החזרת המוצרים לחיסכון ולרווח. כך נעשו מוצרים בסוף חייהם התחייבות סביבתית, הזדמנות כלכלית או שניהם יחד, והעתיד שייך למי שאסטרטגיות ניהול סוף החיים שלהם יוצרות ערך סביבתי וכלכלי בעת ובעונה אחת. מסגרת מושגית לזיהוי אסטרטגיות כאלה מיושמת כאן על מיחזור פרופילי פלדה מבניים בבריטניה ועל שימוש חוזר בהם. כמיליון טונות של פרופילים נכנסים לענף הבנייה מדי שנה, וניהול סוף החיים היה בו מאז ומעולם חלק אינטגרלי מן העבודה, אך בעוד שמיחזור הוא הסטנדרט, לשימוש החוזר נתח שוק קטן בלבד.
מסגרת לולאות האספקה
מהן לולאות אספקה
שרשראות אספקה מסורתיות מתחילות בקליטת משאבים ראשוניים מן הסביבה הטבעית ומסתיימות במכירת המוצר הסופי. הן נשענות על פרדיגמת ייצור ליניארית המניחה זרם קבוע של משאבים בתוליים וכושר בלתי מוגבל של הסביבה לקלוט פסולת ופליטות, ומכאן עלויות סביבתיות רחבות היקף ושיטתיות שאין בכוחו של ניהול שרשרת אספקה מסורתי להתמודד איתן. לולאת אספקה היא אסטרטגיית ניהול לסוף חיי המוצר המקיימת שני תנאים: היא מסיטה מוצרים מהטמנה או משריפה ואוספת אותם לשם השבת ערך כלכלי, והמשאבים המשניים הנוצרים מעיבודם מחליפים משאבים ראשוניים בשרשראות אספקה קדימה. אפשר לסגור את מעגל הייצור, הצריכה והשבת הערך ברמת החומר, ברמת הרכיב או ברמת המוצר, כפי שממחישים טלפונים ניידים שאיסופם מאפשר שיפוץ המכשיר, שליפת רכיבים או השבת מתכות יקרות. לולאה נחשבת סגורה כאשר השרשרת הקולטת מייצרת מוצרים מן הסוג המקורי, ופתוחה כאשר מדובר במוצרים אחרים.
מדידת ביצועים כלכליים וסביבתיים
לולאות אספקה אמורות להיות רווחיות ובה בעת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
