הילדה הערבית המוכשרת: בין מסורת למודרניזם
David & Khalil, 2009
תקציר
מאז הכרזת העצמאות של ישראל ב-1948, נשים ערביות היו הנהות העיקריות מחוק חינוך החובה. לנשים ערביות בגילאי 65+ יש בממוצע פחות משנה אחת של חינוך פורמלי. לנכדותיהן, בגילאי 18-24, יש 12.5 שנים של חינוך בממוצע – ומספר זה הולך ועולה בכל שנה. כמו במדינות ערביות רבות, ילדות ערביות בישראל נוטות לשפר את חינוחן בעת שהן בוחנות את חוקי המסורת ונוהגות לפי הנורמות המקובלות בחברה. בשוני מבחברות מערביות רבות, בחברה הערבית בישראל – הדרוזית, המוסלמי וכן הנוצרית – שאיפות להשכלה לא נתפסות כסתירה של המסורת. כלומר, אין לאישה ערביה צעירה ומשכילה מגבלות על השכלתה לכשעצמה. אם היא נשפטת על ידי קרוביה, הרי זה בשל ביקורת על התנהגותה. כל עוד היא אינה מתנהגת באופן שסותר את החוקים הנוקשים של "כבוד המשפחה" היא מעודדת להצטיין ואפילו בתוכניות חינוכיות משותפות. השגיה, יכולות אינטלקטואליות גבוהות, ציונים טובים ותארים גבוהים הם מקור גאווה למשפחתה. בעוד שמאמר זה אינו מציג עבודה מחקרית אלא סקירה, מטרתו היא לבוחן מספר תחומים בהם ילדות ערביות מצטיינות בבתי הספר, באופן מקצועי ובהישגים חברתיים. כמו כן נכלל ניתוח של הקשיים שלהן, במטרה לגבש הצעות הנוגעות לדרכים פוטנציאליות להתגבר באופן מלא...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
