החלטות צריכה והשקעה רב-תקופתיות
Fama, 1975
הבעיה
הגרסה הפשוטה ביותר של בעיית הצריכה וההשקעה הרב-תקופתית עוסקת בצרכן שעושרו בתחילת התקופה הראשונה, כלומר שווי השוק של נכסיו, מחולק בין צריכה שוטפת ובין השקעה בתיק נכסים. התיק מניב עושר לא ודאי בתחילת התקופה הבאה, שאותו יש לחלק שוב בין צריכה להשקעה, וכך בכל תקופה עד מותו של הצרכן וחלוקת עושרו בין יורשיו. מטרתו היא למקסם את תוחלת התועלת של הצריכה לאורך החיים.
מודלים קודמים של הבעיה תחת אי-ודאות הטילו הגבלות חמורות הן על צורת פונקציית התועלת והן על התהליך המחולל את תשואות ההשקעה. הכללי שבהם מניח כי התפלגויות היחסים בין רמות העושר בתקופות עוקבות, לכל תקופה עתידית, ידועות בוודאות כבר בתקופה הראשונה; כי פונקציית התועלת אדיטיבית על פני התקופות, כך שהתועלת מצריכה בתקופה אחת אינה מושפעת מרמות הצריכה בתקופות אחרות; וכי פונקציית התועלת החד-תקופתית מונוטונית עולה וקעורה ממש, ומאופיינת בסלידה מסיכון קבועה או בסלידה יחסית קבועה. בתנאים אלה הצריכה האופטימלית בכל תקופה היא פונקציה לינארית עולה של העושר, ובחירת תמהיל התיק היא קצרת רואי במובן שהיא תלויה רק בתועלת החד-תקופתית ובהתפלגויות החד-תקופתיות, ולא באפשרויות ההשקעה שייפתחו בעתיד.
התוצאות הפשוטות הללו הן תוצאה ישירה של ההגבלות. המודל המוצע כאן כללי יותר, ובכל זאת מוליד השערות מעניינות על היבטים נצפים של התנהגות הצרכן. התוצאה המרכזית היא שאם הצרכן סולד מסיכון, כלומר פונקציית התועלת שלו לצריכת החיים קעורה ממש, והשווקים לסחורות צריכה ולנכסי תיק משוכללים, אז התנהגותו הנצפית בשוק בכל תקופה אינה ניתנת להבחנה מזו של ממקסם תוחלת תועלת סולד סיכון בעל אופק של תקופה אחת. בכך נסגר הפער בין המודלים החד-תקופתיים לרב-תקופתיים, ומתאפשר להעניק מסגרת רב-תקופתית להשערות התנהגותיות שנגזרו במסגרת חד-תקופתית ונחקרו בהרחבה.
מודל הקצאת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
