הגישה כלפי ידע באיסלאם והמקורות הבסיסיים שלה
Daud, 1989
מרכזיותו של הידע והצדק בקוראן
הקוראן מדגיש את מושגי הידע והצדק בעזרת חזרות לשוניות רבות. מילים כמו "אללה" ו"רב" מופיעות מאות ואף אלפי פעמים, והשורש ע-ל-ם (שקשור לידע) מופיע כ־750 פעמים, מה שמעיד על מקומו המרכזי בשיח הקוראני. לצד מושג הידע, מודגשת גם חשיבות הצדק באמצעות מילים נרדפות כמו קיסט (הגינות), קסט (ממוצע), ואיסטיקאמה (יושר), וניגודים כמו זולם (עוול), ג'אור (עריצות) וטוֹעְיַאן (רודנות). הצדק, במיוחד בתחום החברתי־כלכלי, משתלב באופן מהותי ומשולב בחיים הדתיים באסלאם.
דוגמה לכך היא הסורה המוקדמת ממכה (107:1–7), שבה הקוראן גוער באלה שמתפללים אך אינם דואגים לעניים וליתומים. כך מוצג הקשר הישיר בין עבודת האל לבין רגישות חברתית. סורות מוקדמות נוספות ממכה מדגישות את השחרור מכל סוגי העבדות – פיזית, חברתית, כלכלית ואינטלקטואלית – כחלק מהדרך הרוחנית.
במהלך תקופת מכה, כשהמוסלמים לא שלטו פוליטית, נושא הצדק החברתי־כלכלי הופיע במרכז ההטפה הקוראנית, יחד עם עקרונות התוהיד (ייחוד האל)...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
