האם גישה קלינית הופכת את המחקר החינוכי לרלוונטי יותר לפרקטיקה?
Bulterman-Bos, 2008
האופן בו חוקרים מתייחסים לחינוך שונה באופן מהותי מהאופן שבו מורים מתייחסים לחינוך. הבדלים אלה הם בחלקם תוצאה של התפקידים השונים של חוקרים ושל מורים. מאמר זה עוסק בשאלה האם באמת בלתי נמנע שלמחקר ולפרקטיקה החינוכית יהיו תפיסות שונות לגבי חינוך, ומציע מסגרת משותפת שבה התפיסות של מורים ושל חוקרים יכולות להתקיים ביחד במסגרת פרקטיקה של מחקרים קליניים. בחלק הראשון מוצגת ארבע דיכוטומיות שמאפיינות את עולם המחקר מצד אחד ואת עולם הפרקטיקה מצד השני. המונחים "אנליטי", "אינטלקטואלי", "אוניברסלי" ו"תיאורטי" מאפיינים באופן טיפוסי את עולם המחקר. לעומת זאת, המונחים "נורמטיבי", "אישי", "ספציפי" ו"חווייתי" מאפיינים את עולם הפרקטיקה. תחילה, החוקרת מתארת מדוע טרנספורמציות מעולם אחד לעולם השני נתפסו בעבר כהכרחיות. לאחר מכן, נחקרת השאלה האם, בהינתן התובנות העדכניות, עדיין יש צורך בהפרדה זו.
טרנספורמציה של איש חינוך (practitioner) לחוקר
בחלק זה מוצגות ארבע טרנספורמציות במעבר מאיש חינוך לחוקר....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
