דיסוציאציה בשירות גילוי עריות בין בגירים
בר-שדה, 2008
טאבו גילוי עריות והרחבותיו החברתיות
טאבו גילוי עריות מייצג איסור מוחלט על יחסים מיניים בין קרובי משפחה ומהווה מוסכמה אוניברסלית הרווחת ברוב התרבויות ובמיני בעלי חיים. השורש האבולוציוני של טאבו זה נוגע בהגנה על המשכיות המין האנושי, שכן רבייה בין קרובי דם עלולה להוביל לנזקים גנטיים. עם הזמן, המניעים לאיסור הורחבו גם להגנה על הסדר החברתי והתרבותי. כיום, החוק רואה גם קשרים בין בגירים לילדים, שאינם בהכרח בני משפחה ביולוגית, כמעשי גילוי עריות כאשר מתקיימת בהם דינמיקה הורית או סמכותית כלשהי.
בקטגוריה של גילוי עריות נכללים גם מקרים בהם המעורבים אינם קרובי דם, אך מתקיימת ביניהם היררכיה הורית, כמו מאמצים, הורים חורגים, אומנים, אחים בוגרים, סבים, דודים ובני זוג של ההורים. הרחבה זו מצביעה על כך שמה שמגדיר את גילוי העריות הוא לא רק הקשר המשפחתי, אלא גם מבנה הכוח והיחסים בין הצדדים.
פשרה של ההדדיות בקשרים אינצסטואליים בוגרים
כאשר מדובר ביחסים אינצסטואליים בין בגירים, השיח מסתבך בגלל ההנחה האפשרית של "הסכמה" או "הדדיות". אולם, במצבים כאלה, רעיון ההדדיות הוא פעמים רבות אשליה שנובעת ממניפולציה, שליטה ובלבול בין אהבה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
