תסמונת "הזיכרון השגוי" - מתי דעה הופכת לאסכולה?
גבאי, 2012
תסמונת הזיכרון השגוי מבטאת תזה המניחה קיום מצב תודעתי שבו לאדם יש מספר רב של זיכרונות מאירועים שלא התרחשו במציאות, אך בעייניו נתפסים כאמיתיים . האבחנה אינה מוכרת במדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי ה-DSM.
תסמונת הזיכרון השגוי נוצרה כתגובת נגד חריפה בארצות הברית בעקבות הגשת תביעות מושהות על התעללות בילדים. ראשיתה בהקמת הקרן לתסמונת הזיכרון השגוי- foundation false memory syndrome. הקרן נוסדה בשנת 1992 על ידי ד"ר פמלה פריד, אשר ניהלה אותה במשותף עם ד"ר רלף אנדרווג'ר, פסיכולוג אשר הרבה לשמש עד מומחה בהגנת אנשים שהואשמו בהתעללות מינית בילדים. ביתה של מייסדת הקרן, ד"ר ג'ניפר פריד, פסיכולוגית קלינית במקצועה, החלה להיזכר באירועי התעללות מינית מצד אביה ועל רקע זה נוצרה הקרן. הטענה היא שבמקרים רבים היזכרות מאוחרת בגילוי עריות וניצול מיני הם תוצאה של מהלכים טיפוליים הרסניים שתרמו להיווצרותו של הזיכרון השגוי. טענתם מתבססת על ההנחה שאנשים אינם יכולים להדחיק זיכרונות של אירועים טראומטיים כגון גילוי עריות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
