אפקטיביות הלוחמה בטרור וזכויות אדם בישראל
Hasisi et al., 2019
מאיזון למידתיות
מאז פיגועי 11 בספטמבר הרחיבו דמוקרטיות את מאמצי הלוחמה בטרור: אסטרטגיית האיחוד האירופי מ-2005 נשענה על מניעה, הגנה, רדיפה ותגובה, והבריטית מאותה שנה על מניעה, רדיפה, הגנה והיערכות. שתיהן הרחיבו את סמכויות המעקב והפנו קשב אל הקהילות שמהן צפויים מפגעים לצמוח, וספגו ביקורת על ניסוח חפוז, על פגיעה במיעוטים ועל שחיקת אמון שהזינה את הרדיקליזציה שביקשו למנוע. מטפורת האיזון בין ביטחון לזכויות אינה ברת מימוש, שכן משקלם של ערכים נקבע סובייקטיבית ומשתנה בין חברות, והתוצאה היא משחק סכום אפס. החלופה היא מידתיות וצמצום נזק: קשר רציונלי בין האמצעי, המטרה והזכות, נקיטת האמצעי הפוגעני פחות, והתחשבות בתוצאות השליליות הנובעות מהשגתה. המידתיות היא עמוד תווך של המשפט הישראלי ושל מדיניות הלוחמה בטרור.
מניעה מצבית של טרור והרתעה ממוקדת
מניעת פשיעה מצבית, ששורשיה בקרימינולוגיה הסביבתית ובבחירה הרציונלית, מתמקדת במעשים ולא בעבריינים, ורואה בעבריין שחקן המחשב עלות מול תועלת. עמודיה הם הגדלת המאמץ הנדרש ממנו, הגדלת הסיכון, הקטנת התגמול, צמצום פרובוקציות והסרת תירוצים, ויתרונה בהקשר הטרור הוא שאינה מפלה, אינה מגבילה בהכרח חירויות בשם הביטחון, ואינה מובילה לבחירת היעד הטוב הבא. לעומתה, שיטור מונחה מודיעין ומדיניות "שיטור גבוה" מעוררים חשש לפרופיילינג ופוגעים באמון המוסדי ובלגיטימיות: בחינת שש אסטרטגיות בצפון אירלנד מצאה כי דווקא השתיים הנשענות על שיטור גבוה הגבירו אלימות, שכן מעצרים מנהליים ללא משפט ומעצרים בלתי מוצדקים חוללו תגובת נגד.
שיטור נקודות חמות ממחיש את החלופה: הוא מתמקד במקומות, שכן רוב הפשיעה מרוכזת במעט מקומות ברמת קטע הרחוב, ומצמצם את השפעת השיטור על הקהילה;...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^