אחריות חברתית תאגידית וגישה למימון
Cheng et al., 2014
השאלה הפתוחה: כיצד אחריות תאגידית יוצרת ערך
אחריות חברתית תאגידית, כלומר שילוב מרצון של שיקולים חברתיים וסביבתיים בפעילות החברה ובקשריה עם בעלי העניין, תופסת נתח גדל של תשומת הלב הניהולית: בסקר בינלאומי הצהירו 93 אחוז מתוך 766 מנכ"לים שהיא חשובה או חשובה מאוד להצלחת הארגון בעתיד. עם זאת הספרות האמפירית לא הכריעה אם היא מייצרת ערך ובאילו דרכים, והניבה ממצאים סותרים. המנגנון הנבחן כאן ספציפי וארוך טווח: ביצועים עדיפים בתחום מרפים את מגבלות ההון האידיוסינקרטיות של החברה ומאפשרים לה לבצע השקעות רווחיות שאחרת הייתה מוותרת עליהן.
מגבלות הון הן חיכוכי שוק המונעים מימון של כלל ההשקעות בעלות ערך נוכחי נקי חיובי, בין שמקורן באילוצי אשראי, בחוסר יכולת לגייס הון מניות, בתלות בהלוואות בנקאיות או בחוסר נזילות של נכסים. הן משפיעות ישירות על היכולת לקבל החלטות השקעה גדולות, על בחירות מבנה ההון ועל ביצועי המניה בהמשך.
מסגרת תיאורטית והשערות
אחריות תאגידית וביצועים פיננסיים
גישה אחת גורסת שאחריות תאגידית מעמיסה עלויות מיותרות ומציבה את החברה בנחיתות תחרותית, ושהמשאבים המופנים אליה מיטיבים עם המנהלים ולא עם בעלי המניות. מנגד יש הרואים בה גישה למשאבים יקרי ערך, כלי למשיכת עובדים איכותיים ולשימורם, מקור ללגיטימציה חברתית ולנכסים בלתי מוחשיים ואמצעי לריסון סיכון רגולטורי וחקיקתי. חוסר ההכרעה בין הגישות יוחס לשגיאות מדידה, להתעלמות מגורמי תלות ולהטיית משתנים מושמטים. עבודות עדכניות מפנות את המבט אל שוק ההון כמנגנון מתווך, ומראות סיכון ספציפי נמוך יותר, מרווחי אשראי בנקאי צרים יותר ועלות הון עצמי נמוכה יותר בחברות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
