תרבות המונים כאישה: האחר המודרניסטי
Huyssen, 1987
I
אחד הטקסטים המכוננים של המודרניות, אם בכלל קיימים כאלה, הוא "מדאם בובארי" של גוסטב פלובר. הגיבורה בספר, אמה בובארי, מתוארת כדמות הנאבקת בין הפנטזיות הרומנטיות והדמיונות שלה, לבין המציאות של החיים בפרובינציה צרפתית. הטענה המפורסמת של פלובר היא: "מדאם בובארי, זה אני", וממנה ניתן להניח כי הוא אכן ביטא את תחושותיו ותפיסת עולמו.
הזדהות גברית כזו עם אישה, כמו למשל תיאור של דמיון נשי בכתיבתו של סופר גבר, היא בפני עצמה נקודה היסטורית ברורה ומשמעותית. תופעה זו מייצגת את האופן שבו הספרות מיקמה את עצמה יותר ויותר בנקודות גבול בחברה, למשל ביחס לאופן שבו מבחינה חברתית גבריות מזוהה עם פעולה, יוזמה והתקדמות, בעולמות כמו עסקים, תעשייה, מדע ומשפט. לעומת זאת, הדמיון הנשי של סופרים גבריים, היה במקרים רבים מנוגד למהות החברתית של הגברים, והשתלב באופן טבעי עם ההדרה של נשים אמיתיות ממקומות רבים בחברה. תיאורים אלה מהווים למעשה דוגמא להדרה של נשים מעולם הספרות,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
