תפקידם של יחסים חברתיים בקשר שבין סימפטומים דיכאוניים של מתבגרים והישגים אקדמיים

סיכום בעברית בהיקף 2476 מילים, של המאמר:

Delva, J., Granilo, T, Grogan-kaylor, A., Maurizi, L.K. (2013). The role of social relationships in the association between adolescents' depressive symptoms and academic achievement. Children and Youth Services Review, 35, 618–625.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית

תפקידם של יחסים חברתיים בקשר שבין סימפטומים דיכאוניים של מתבגרים והישגים אקדמיים
Delva et al., 2013

בעוד שמחקרים קבעו שדיכאון פוגע בהישגים אקדמיים, פחות מובנים התהליכים שבאמצעותם יחסים חברתיים עשויים להוות חוצץ בקשר בין דיכאון ותוצאות אקדמיות. במחקר זה בדקנו את תפקידם של יחסים חיוביים בבית הספר, במשפחה ועם עמיתים, במסגרת הקשר בין סימפטומים דיכאוניים והישגים, בקרב 894 מתבגרים בגילאי 12-17, המתגוררים בסנטייגו, צ'ילה. תסמינים דיכאוניים היו מקושרים עם רמה נמוכה של הישגים אקדמיים, פיקוח הורים, שייכות בית ספרית, יחסים חיוביים עם האם, והמצאות עמיתים ממתנים, למרת שחלק מהאינטראקציות נבדלו ע"י מיגדר וגיל. נדון בהשלכות לגבי קידום ההצלחה האקדמית של מתבגרים החווים תסמיני דיכאון.

מבוא
דיכאון בקרב ילדים ומתבגרים הוא הפרעה הפסיכולוגית שזוכה להתעלמות רבה, למרות שידוע כי השפעתו על הישגים אקדמיים, חברתיים ובריאותיים הרסנית. בקרב מתבגרים השכיחות של Major Depressive Disorder - MDD נעה בטווח של 1% -27%. מספר מחקרים מצאו שסימפטומים של דיכאון אפילו נפוצים יותר. בין 10-49% מתבגרים מדווחים באופן שבועי על סימפטומים דיכאוניים, כאשר רמות גבוהות מדווחות אצל מתבגרות נקבות ובוגרות יותר.
חוויות כאלה של קשיים רגשיים במהלך גיל ההתבגרות יכולים להפריע לתפקוד היומיומי, במיוחד בבית הספר. מחקרים מצאו שסימפטומים דיכאוניים ברמה גבוהה ובדידות מקושרים עם הישגים וציונים נמוכים למרות הקשר הידוע בין התנהגויות מופנמות כמו דיכאון ותוצאות אקדמיות שליליות, המחקר ששואף להבחין בגורמים שקשורים לקשיים אקדמיים בקרב נוער בסיכון מתרכז כמעט באופן בלעדי בהתנהגויות מוחצנות כמו העדרות מבית ספר והפרעות קשב, ומזניח מחקר של גורמי הגנה שעשויים למתן את הקשר בין התנהגויות מופנמות וקשיים אקדמיים.
מחקרים שכן בודקים גורמי הגנה להישגים אקדמיים נוטים לעשות זאת בלי מחשבה האם גורמים מסוימים חשובים יותר מאחרים. מעבר לכך, המחקר ששואף לזהות גורמים שעשויים לשפר סימפטומים דיכאוניים מתרכז באופן טיפוסי בתהליכים פנימיים שמשפיעים על סימפטומים דכאוניים ושם פחות לב להשפעות של ההקשר כמו גורמים פסיכולוגיים וגורמים מבניים חברתיים.
המחקר הנוכחי שואף להתייחס לפער זה על-ידי בחינה של תפקיד היחסים החברתיים בהקשרים שונים לגבי הקשר בין סימפטומים דכאוניים והישגים אקדמיים בקרב מתבגרים.

חשיבות היחסים החברתיים בקרב מתבגרים
מחקרים קודמים זיהו את הצורך להיות שייך כמוטיבציה אנושית קריטית לתהליכים קוגניטיביים. בדומה, התאוריה הדטרמיניסטית חברתית מזהה תשוקה ליחסים איכותיים כצורך פסיכולוגי מרכזי למוטיבציה אקדמית ורווחה נפשית. מספר מחקרים מצאו שיש חשיבות ליחסים תומכים במשפחה בבית הספר ושל עמיתים בהקשר לרווחה נפשית ורגשית והצלחה אקדמית במיוחד בגיל ההתבגרות. מחקרים אחרים מניחים שסביבה שממלאת עבור הפרט צורך של שייכות קריטית במיוחד במהלך גיל ההתבגרות כאשר אינדבדואלים פגיעים לחוסר התאמה לסביבה. בהקשר של המשפחה, יחסים חיוביים בין אם לילד משמשים מחסום לסימפטומים דיכאוניים. בדומה, תמיכה הורית ומשפחתית מקושרים לרמות נמוכות של לדיכאון בגיל ההתבגרות והשפעתן חיובית ותורמת גם להצלחה בלימודים. המחקר גם מדגים שהשגחה הורית מקושרת להצלחה אקדמית ורווחה נפשית.
בהקשר של בית הספר המחקר מראה שהשתייכות לבי"ס תורמת להגדלת ההישגים האקדמיים ולרמות נמוכות יותר של התנהגויות מופנמות, סימפטומים דכאוניים ותחושות בדידות. תמיכת המורה ומעורבות בכיתה מקושרים באופן...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^