תיאוריית התקווה: מדדים ויישומים לפסיכולוגיה בית-ספרית

סיכום בעברית בהיקף 1687 מילים, של המאמר:

Snyder, C. R., Lopez, S. J., Shorey, H. S., Rand, K. L., & Feldman, D. B. (2003). Hope theory, measurements, and applications to school psychology. School psychology quarterly, 18(2), 122.‏

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


תיאוריית התקווה: מדדים ויישומים לפסיכולוגיה בית-ספרית
Snyder et al., 2003

המאמר עוסק ב'תאורית התקווה' (hope theory) שהינו מודל קוגנטיבי ומוטיבציוני. המודל הוצג לראשונה ע"י שניידר ועמיתיו. במאמר ישנה סקירה של מחקרים העוסקים במודל ומתמקד בנקודות ובעקרונות הנוגעים לפסיכולוגים חינוכיים ולבתי הספר.

תאוריית התקווה
התאוריה קשורה לתחום הפסיכולוגיה החיובית. לפי התאוריה, תקווה משקפת את התפיסה של הפרט לגבי יכולותיו ב: 1. מטרות ברורות ומגובשות. 2. פיתוח האסטרטגיות הספציפיות להשגת המטרות ('חשיבת דרכים') 3. מציאת המוטיבציה ושימורה כדי להשתמש באסטרטגיות הללו ('חשיבת פעולה'). מרכיבי החשיבה והפעולה הכרחיים, אך קיום של אחד בלי השני לא יביא להשגת המטרות בצורה מוצלחת.

מבנים אחרים של פסיכולוגיה חיובית כגון 'תאוריית המטרות' (goal theory), אופטימיות, חוללות עצמית ופתרון בעיות, מדגישים את המטרה עצמה או את הפעולה המכוונת כלפי העתיד, או תהליך הקשור בבחירת הדרך. תאוריית התקווה מדגישה בצורה שווה את כל המרכיבים הללו הקשורים בהשגת המטרה.

לפי תאוריית התקווה, מטרה יכולה להיות כל דבר שהפרט מבקש לחוות, ליצור, לקבל, לעשות, או להפוך להיות. מטרה יכולה להיות קשורה בהגשמה עצמית (ברמות שונות). פרטים בעלי 'תקווה גבוהה', מעדיפים "מטרות ממושכות" שנחשבות לקשות יותר מאשר מטרות שהושגו לפני כן. סביר להניח שפרטים עם רמות גבוהות של תקווה, בהשוואה לפרטים עם רמות נמוכות, יימצאו דרכים אלטרנטיביות וחלופיות בעיקר כאשר המטרות חשובות ובמיוחד כאשר מופיעים מכשולים. אולם מחשבות על בחירת הדרך חסרות חשיבות אם אינן מקושרות לפעולה המגיעה לאחר מחשבה. מחשבות הפעולה הללו באות לידי ביטוי בדיבור העצמי החיובי אשר ניתן לראות אצל פרטים בעלי רמות גבוהות של תקווה (למשל: "אני יכול לעשות את זה" או "אני לא מוותר"). חשיבה כזו מנחה אנשים בעלי רמות גבוהות של תקווה כאשר הם מתמודדים עם סיטואציות בעייתיות, והם מאמינים שיצליחו להתקדם ל'שלב הבא'.


מדידת 'תקווה'
תקווה יכולה להתקיים כאישיות עם מזג יחסית יציב, או כמסגרת זמנית של חשיבה (mind). מחשבות מלאות תקווה יכולות להופיע כרמות שונות של הפשטה. לדוגמא, אדם יכול להיות בעלת תקווה להשגת: 1. מטרות כלליות 2. מטרות בזירה מסוימת/ תחום ספציפי 3. מטרה אחת מסוימת.

שניידר, הוזה ועמיתיהם, פיתחו סקאלה למדידת תקווה אצל ילדים (בגילאי 7 עד 14). הסקאלה מורכבת משלושה פריטים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^