שלוש תפיסות של גלובליזציה
Bartelson, 2000
מעטים מפקפקים כיום בממשותה של הגלובליזציה, אך איש אינו יודע בוודאות מה הופך אותה לממשית. אף שאין הסכמה בשאלה מהי גלובליזציה, הדיון על אודותיה נשען על הסכמה מוצקה שהיא אכן מתרחשת. ההשלמה הרחבה עם הגלובליזציה כעובדה היא בעצמה עובדה חברתית הראויה למחקר, משום שאפשר לטעון שהיא אחד הגורמים ההופכים אותה למה שהיא: אין דבר המשנה את העולם יותר מן האמונה הקולקטיבית שהעולם משתנה. לפיכך, במקום לסכם שוב את הוויכוח על סיבות הגלובליזציה ותוצאותיה, ראוי לחשוף את הקונצנזוס המושגי המונח ביסודו על ידי בחינת ההנחות האונטולוגיות והמסלול ההיסטורי של המושג ושל בניית ה'גלובלי' כנקודת התייחסות משותפת וכאובייקט למחקר.
תשומת לב מעטה הוקדשה למושג הגלובליזציה מנקודות ראות שונות מזו של תאוריית הגלובליזציה עצמה. יש הרואים בו לא יותר מביטוי של אידאולוגיה קפיטליסטית, ויש הטוענים שהוא נועד לכסות על השפעות האימפריאליזם ולהפוך את יחסי העצמה העל לאומיים לכורח ניטרלי לכאורה. הניסיונות לנתחו מתחילים בדרך כלל בקינות על עמימותו, עד כדי קריאה למחיקתו מן השיח. אך עמימות זו אינה בהכרח פגם: יש הרואים בה שלב מוקדם בשינוי אונטולוגי עמוק, והבנתה חיונית להבנת התהוותה של הגלובליזציה כעובדה. בעוד הניתוח המושגי המקובל מבקש לטהר את השיח באמצעות הגדרות חדות, תכליתה של היסטוריה מושגית היא לשאול כיצד ומדוע צבר מושג נתון במרוצת הזמן פירושים שונים ולעתים בלתי תואמים, וכיצד אלה הכתיבו את אפשרויות המחשבה והפעולה. מושגים סוציו פוליטיים דומים לספוג: הם קולטים מובנים רבים מתוך השימוש בהם בהקשרים שונים, וספוגיות זו היא ההופכת אותם לעמומים ולנושא לדיון.
מאז צמיחתם של מדעי החברה חולק העולם הסוציו פוליטי לרבדים על פי קווים של רציונליות מערבית: הוא נתפס כמושתת על חלקים, על שלם ועל יחסי הגומלין ביניהם, ומחולק למגזרים נבדלים כגון ה'פוליטי', ה'כלכלי', ה'חברתי' וה'תרבותי'. הריבוד הזה הוליד ויכוח על סדר העדיפויות הלוגי בין יחידות ומערכות, והחלוקה למגזרים הולידה מאבק על סדר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
