רתימת הכוח של משחק בטיפול משפחתי ממוקד רגשות עם ילדים בגיל הגן
Willis et al., 2016
טיפול משפחתי ממוקד רגשית (EFFT) הוא מודל טיפולי המבוסס על התקשרות, אשר נעשה בו שימוש עם ילדים לקראת התבגרות ובני נוער. לאחרונה, הוצע לשימוש עם ילדים צעירים. EFFT נחשב לטיפול קליני מוצלח עבור ילדים צעירים המתמודדים עם בעיות התקשרות, אך נדרשות הנחיות מפורטות יותר ליישום המודל עם קבוצת גיל זו. מכיוון שבגילאי הפעוטון והגן ילדים פחות מסוגלים להשתתף בטיפול בדיבור מאשר ילדים גדולים יותר, יש צורך בהתאמות לגישה זו כאשר המטופל הוא ילד צעיר. מאמר זה מציע מגוון רחב של פעילויות טיפול במשחק, שניתן לשלבן במסגרת EFFT לחיזוק הקשרים הרגשיים במשפחות עם ילדים בגילאי 4-6.
טיפול ממוקד מבחינה רגשית (EFT) הוא מודל קליני יעיל שנמצא בשימוש נרחב בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי. זהו מודל טיפול מערכתי, מתמקד בסוגיות התקשרות, מיועד במקור לזוגות בוגרים, הכולל דגש על תהליכים תוך ובין אישיים. ככזה, EFT מתמקד הן ברגשותיו והן במחשבותיו של כל אחד מבני זוג, כמו גם באינטראקציה של בני הזוג סביב הביטוי של המחשבות והרגשות הללו. בשיטת הטיפול, מטפלים מבקשים לשפר את ההתקשרות ההדדית של בני הזוג על ידי חיזוק יכולת ההבעה הרגשית של צרכי ההתקשרות ודרכי התקשורת כלפי הבן זוג, כשהשני בתורו מעודד להישאר מחובר, פתוח ומכיל. כשבני הזוג, כאינדיבידואלים מתחילים להכיר ולבטא את צרכיהם באופן ברור יותר לבן זוגם המתחיל להעריך ולהבין לעומק את נקודת המבט שלהם, החוויה הרגשית של בני הזוג אחד מהשני משתנה. החוויה החדשה של מתן האפשרות להיות פגיע עם האחר, שמגיב בתורו באופן אמפתי, יכולה לשנות את עמדות האינטראקציה השליליות של בני הזוג לביטוי רגשי רב, נגיש ורגיש יותר. תהליכים אלה תומכים בפיתוח קשיבות והבנה שיוכלו לחזק את הקשר הרגשי שלהם.
במהלך 20 השנים האחרונות, חוקרים יישמו יותר ויותר מושגים של EFT בעבודה עם משפחות. הם הבחינו כי הורים וילדים עסוקים לעיתים קרובות באינטראקציות של קרבה וריחוק הדומות לאלו שנצפו אצל זוגות במצוקה המטופלים בגישת הEFT, וכי טכניקות מהגישה יכולות להיות מועילות לבניית לכידות משפחתית וחיבור רגשי בטיפול משפחתי ממוקד רגשית. בהשוואה ל- EFT עבור זוגות, המהווה כיום גישה טיפולית סטנדרטית, מחוזקת אמפירית, גישת ה EFFT נמצאת בשלב מוקדם יותר של התפתחות. אף על פי כן, EFFT יושמה בהצלחה במגוון סוגיות טיפוליות בקרב נוער, כולל בולימיה, בעיות התנהגות, גירושין ושינויים במחזור חיי המשפחה.
תרומה חשובה של EFFT הקשורה לעבודה עם ילדים היא הדגש על חיזוק הקשר הרגשי ביחסים המשפחתיים. על פי תורת ההתקשרות, הקשר של ילדים עם המטפלים העיקריים שלהם הוא מרכזי בסיוע לילדים לפתח יכולות, כגון רגולציה רגשית, הערכה עצמית ומיומנויות בין-אישיות, אשר יכולים לעזור להם להתמודד עם אתגרי החיים. יחסי משפחה או יחסים רגשיים קרובים אחרים, כגון יחסי אחים, גם הם ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות הילדים, באמצעות סיפוק הזדמנויות רבות לבניית מיומנויות חברתיות ותמיכה רגשית. כאשר הקשר ההתקשרותי הראשוני של ילדים סובב מצוקה, הם עלולים לחוות תסמינים כגון דיכאון, חרדה או בעיות התנהגות.
צרכי ההתקשרות של ילדים, כולל הצורך לקרבה או נחמה, בדרך כלל חזקים ביותר בעתות שינויים משפחתיים, כגון אובדן, גירושין / נישואין שניים, גיל ההתבגרות או לידת תינוק במשפחה. במהלך תקופות מעבר אלה זמן ההורים, סבלנות, אנרגיה מתוחה ובני משפחה משתנים ומשפיעים על מצבו הרגשי של הילד ובכך לתרום לדפוסי אינטראקציה שליליים. ברמה הבין-אישית, EFFT מסייעת לבני משפחה לחבר את תגובותיהם הרגשיות לדפוסי אינטראקציה שליליים. ההתערבויות מסייעות לבני המשפחה לדבר על הצרכים שלהם באופן טבעי, שמעורר רצון של חברי משפחה אחרים להיות רגישים יותר בתגובה לצרכים שלהם. ככל שהאמפתיה המשפחתית והאפשרויות הרגשיות משתפרות, הם יכולים לתמוך זה בזה בוויסות ההשפעה השלילית. לגישה זו יש השלכות מכריעות ומשמעותיות על משפחות עם ילדים צעירים, וכן על מטפלים המשלבים טיפול במשחקים איתם.
טיפול משפחתי ממוקד מבחינה רגשית מציע מסגרת בעלת ערך משמעותי לעבודה עם ילדים במצוקה על ידי הקלת יחסי גומלין בבניית קשרים בין בני משפחה. כאשר המשפחות לומדות להגיב זו לזו בדרכים תומכות ומטפלות, הקשר של ילדים עם בני משפחה אחרים יכול להפוך בהדרגה לבטוח יותר (אם כי פיתוח קשר בטוח לחלוטין יכול להבנות גם לאחר תקופת הטיפול). מחקר על יציבות ההתקשרות לגיל הרך מוגבל; עם זאת, ממחקרים אחדים דיווחו בממצאים שביטויי ההתקשרות של ילדים צעירים יכול להשתפר באמצעות שינויים באירועי חיים וטיפול המתמקד בהגדלת אמפתיה ורגישות הורית. ממצאים אלו מפיחים תקווה בכך שהתקשרות ומצבם הנפשי של הילדים עשוי להשתפר כאשר ההתקשרות היא יעד הטיפול.
בעוד EFFT מציעה תשתית תיאורטית לשימוש בעקרונות ה EFT בסיוע לילדים ולמשפחות בעבודה באמצעות סוגיות של התקשרות, נדרשת תשומת לב רבה יותר כדי להתאים התערבויות לילדים צעירים במודל זה. לדוגמה, יש לבחון את ההיבטים וההגבלות ההתפתחותיים של הילדים הצעירים ב - EFFT בכל הנוגע להמשגת הדינמיקה של המערכת ותכנון ההתערבויות בטיפול. הדוגמאות ותיאורי המקרה שפורסמו על ניהול EFFT עם ילדים ובני נוער עוסקים כמעט לחלוטין בילדים בגילאי 9 ומעלה, ומתמקדים בעיקר במתבגרים. ילדים צעירים נמצאים בחסרון התפתחותי, משום שהם אינם יכולים להשתתף בטיפול מילולי כמו ילדים גדולים יותר, בני נוער ומבוגרים. ללא שינוי כלשהו ברמת ההתערבות, ילדים בגיל הרך או בגיל גן הילדים עשויים להיות מחוץ לתהליך הטיפול, דבר שעלול לגרום ליעילות מופחתת לטיפול בקשיים שלהם.
מטרת מאמר זה היא להראות כיצד ניתן לשלב את ה- EFFT עם טכניקות טיפול בילדים המתאימות מבחינה התפתחותית לטיפול בבעיות הקשורות למשפחות שבהן הילד הינו ה'החולה המזוהה' (IP) או הילד ה"מוקדי", כאשר הוא בן 4-6 שנים. מגוון של שיטות יוצגו כדי להמחיש דרכים לשלב פעילויות מבוססות משחק לתוך EFFT. טכניקות אלה נועדו לאפשר התערבויות מתאימות לילדים בשלב התפתחותי זה. בהדרכת המטפל, פעילויות אלו יכולות לסייע לילדים לגשת לפחדים ולכמיהות הקשורים להתקשרות שלהם, ולהביע רגשות אלה למטפלים העיקריים שלהם ולמשפחתם באופן שמעורר הבנה ואמפתיה.
עם השורשים התיאורטיים של טיפול רוגרייאני, ה- EFFT היא במידה רבה גישה ממוקדת לקוח. לכן, תפקידו של המטפל אינו להורות לילדים (או "להדריך") באופן דידקטי כיצד ליצור קשר עם משפחתם. במקום זאת, ילדים ילמדו בהדרגה להביע את רגשותיהם וצרכיהם בצורה גלויה יותר כאשר הם מרגישים בטוחים מבחינה רגשית לעשות זאת, ומתי שהם תופסים את הוריהם נגישים רגשית להגיב. מכיוון שילדים צעירים אינם מסוגלים תמיד לבטא את צרכיהם במילים, הגישה במאמר זה כוללת טכניקות רבות ליצירתיות, המסייעת לילדים אלה להביע את עצמם באמצעות שפתם הטבעית, שהיא משחק. לאחר מכן מספקים תמיכה למטפלים העיקריים של הילד בהתייחסות לרמזים ואלמנטים הקשריים מהמשחק, בכדי להבין טוב יותר את צרכי ההתקשרות של ילדיהם ולהגיב עליהם.
בסיס קונספטואלי של EFFT
מנקודת מבט של EFFT, רגשות סותרים הם שורש בעיות משפחתיות רבות. יחסים משפחתיים לא יציבים נחשבים כקשורים לאינטראקציות משפחתיות בעייתיות המביאות לחוויות רגשיות שליליות ולרגשות של חוסר ביטחון יחסי. דיאלוגים משפחתיים לעיתים קרובות נחסמים ברגשות כואבים הקשורים לאינטראקציות מזיקות אלה. ילדים צעירים פגיעים במיוחד לנושאים אלה משום שיש להם דרכים מוגבלות להביע את עצמם ונוטים להיות בעמדה של כוח נמוך במשפחה.
מטרת המפתח של EFFT היא לסייע למשפחות ליצור חוויות רגשיות חדשות כדי לסייע להגביר את הביטחון והתקשרות בקרב חבריהם. התגובות הרגשיות החדשות של הלקוחות מתבצעות באמצעות תהליך חווייתי וממוקד לקוח שבו רגשותיהם של החברים מעובדים ומשוקפים מחדש ברמה עמוקה יותר. הניסיון של להישאר מגויסים ובהתקשרות בטוחה תוך כדי השיקוף החד על רגשותיהם והתנהלותם, יכול לעזור לחברי משפחה ללמוד להכיל את רגשותיהם, להבין את רגשותיהם, לקיים את צרכיהם במערכת היחסים ולקחת אחריות על האופן שבו הם מנסים לנהל את הרגשות הללו. ברמה הבין-אישית, EFFT מסייע לבני משפחה לחבר את תגובותיהם הרגשיות לדפוסי אינטראקציה שליליים.
יישום EFFT בעבודה עם ילדים צעירים
בעת יישום EFFT עם ילדים צעירים, יש לבצע כמה שינויים מהמודל המקורי. שינויים אלה נחוצים בעיקר בשל הבדלים מבניים בין מערכות זוגיות ומשפחתיות לבין הבדלים התפתחותיים בין מבוגרים לילדים. הבדל מרכזי בין המודלים הוא, שבמסגרת EFT עם זוגות, המטפל פועל על מנת להשיב ולהחזיר את השותף הנסוג תחילה ולאחר מכן מנסה לרכך את השותף המגויס; אולם, ב EFFT, המטפל מכיר בכך שילדים צעירים נמצאים במצב פגיע יותר מאשר ההורים שלהם. לכן, המטפל מבקש לגייס את ההורה הנסוג וביקורתי מרוכך ומוכן לקבל את נקודת המבט של הילד לפני שהילד עצמו צפוי להבין היבטים של ההורה במחזור התגובה.
התאמות מבניות קריטיים נוספות נדרשות בעבודה עם ילדים צעירים. ראשית, האחריות ליצירה ולקיום של יחסי הורה-ילד בריאים נתפסת כאחריות יותר על ההורים, ולא על שני בני הזוג באופן שווה, כמו ביחסים רומנטיים מבוגרים. שנית, בהתחשב בכך שיחסי הורה-ילד הם היררכיים באופן טבעי, המטפלים העיקריים נושאים באחריות לטפח את ילדיהם וללמד אותם כיצד לקיים יחסים בריאים. שלישית, הבדל מבני מרכזי בין EFT לבין EFFT הוא שמחזורים אינטראקטיביים עשויים להתרחש ברמות מרובות במשפחות (למשל, דיאדיות, טריאדיות, קבוצות במשפחה), ואילו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
