עמדות וחיזוי ההתנהגות: מטא-אנליזה של הספרות האמפירית

סיכום בעברית בהיקף 1961 מילים, של המאמר:

Kraus, S. J. (1995). Attitudes and the Prediction of Behavior: A Meta-Analysis of the Empirical Literature. Personality and Social Psychology Bulletin, 21(1), 58-75.‏

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


עמדות וחיזוי ההתנהגות: מטא-אנליזה של הספרות האמפירית
Kraus, 1995

מאמר זה סוקר מחקרים העוסקים בקשר בין עמדות להתנהגות (ABC - Attitude-behavior correlations). המושג עמדות (attitudes) משחק תפקיד מרכזי בניסיונות להבין את ההתנהגות האנושית באמצעות התנהגות. בבסיס המושג עומד ההנחה שהעמדות מנחות, משפיעות, מכוונות, מעצבות או חוזות את ההתנהגות. רוב החוקרים מאמינים בכך, אך עדיין יש חוקרים הספקנים בנוגע לחוזק הקשר.
חקר עמדות החל בעשורים הראשונים של המאה ה-20. בתחילה התמקדו במחקר עמדות. סוציולוגים התמקדו לעיתים קרובות בעמדות כלפי קבוצות חברתיות או פוליטיות. העמדות סייעו לחקור נושאים כמו עיבוד מידע, השפעה חברתית והבדלים בינאישיים. מדידת העמדות הפכה לכמותית יותר ומהימנה יותר, והמושג החל לקסום יותר לחוקרים.
בעשורים הראשונים של המאה ה-20, הקשר בין עמדות להתנהגות כמעט לא נחקר. לרוב השתמשו בעמדות כמשתנים תלויים, ולא כמנבאים. רבים הניחו שהעמדות יהיו קרובות להתנהגות הנצפית. בתקופה זו נערך מחקר אחד בלבד על הקשר בין עמדות להתנהגות. במחקר מפורסם זה, החוקר טייל ברחבי ארצות הברית בליווי זוג סיני צעיר, והשלושה ביקשו לקבל שירות ב-251 בתי עסק כמו בתי מלון ומסעדות. רק פעם אחת סירבו לתת להם שירות בגלל מוצאם. לאחר מכן הוא שלח מכתבים לכל בתי העסק ושאל אם יסכימו לתת שירות ללקוחות סינים. 118 מתוך 128 השיבו שלא. הוא הסיק שניתן למדוד עמדות בקלות, אך שהעמדות לא חוזות את ההתנהגות. כשחלפו השנים החלו להאמין שחוסר העקביות בין העמדות להתנהגות הוא יותר נפוץ ממה שחשבו בהתחלה. הביקורת החריפה ביותר על מונח זה בשנות ה-50 וה-60 הגיע מסוציולוגים.
ב-1969 נסקרו 47 מחקרים אמפיריים בנושא עמדות והתנהגות. נטען שהמתאם בין שני המשתנים בדרך כלל נמוך, ושהעמדות לא מנבאות יותר מ-10% מההתנהגויות. חוקרים שעסקו בדיסוננסים קוגניטיביים הדגימו בצורה עקבית שההתנהגות יכולה לגרום לשינויים בעמדות. כתוצאה מכך הייתה נטייה לראות בעמדות תופעה שמושפעת, ולא משפיעה על ההתנהגות.
היו שני סוגי ניסיונות להסביר את הממצאים הלא עקביים על הקשר בין עמדות להתנהגות: הסברים מתודולוגיים, שייחסו את חוסר העקביות לטכניקות מדידה לקויות, והסברים של משתנה מתווך, שטענו שהקשר בין עמדות להתנהגות תלוי במשתנים נוספים.

הסברים מתודולוגיים
לפי אחד המחקרים, חוסר העקביות שנמצא במחקרים נובע מבעיה במדידה. לטענת מחקר זה, הקשר בין עמדות להתנהגות יהיה גבוה כאשר העמדות וההתנהגויות שנמדדות תואמות באלמנטי ה"מטרה" (target) וה"פעולה" (action) שלהן. מדידת עמדות שמציינות מטרה אבל לא מציינות פעולה ספציפית תוכל לחזות התנהגויות שמציינות מטרה אבל לא מציינות פעולה ספציפית. באופן דומה, מדידות של עמדות שמציינות גם מטרה וגם פעולה ספציפית יחזו התנהגויות שיש להן גם מטרה וגם פעולה ספציפית (לדוגמה: עמדות כלליות כלפי...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^