סטראוטיפים מגדריים בקרב מתבגרים: תרומתם של משתני רקע, העברה בין-דורית ומשתני אישיות
קוליק, 2006
רקע וגישות תאורטיות
השינויים שחלו בעשורים האחרונים ברכישת השכלה בקרב נשים ובכניסתן לשוק העבודה עוררו עניין רב בחקר הסטראוטיפים המגדריים. אלה הם סוג של סכמה קוגניטיבית, המורכבת מתבניות חשיבה שגורות, נוקשות וכוללניות, שבאמצעותן מיוחסים לבני אדם אפיונים, תכונות אישיות והתנהגויות לפי מינם הביולוגי, בלא בחינתם בזיקה למציאות פרטית. בחינת התופעה בקרב מתבגרים, שנחקרה מעט לעומת מבוגרים, מאפשרת ללמוד על חלוקת העבודה הצפויה בין המינים בדור ההמשך. השוואה בין תקופות בישראל ממחישה את עוצמת השינוי: בשנת 1975 סברו 46 אחוזים בלבד מן הבנים ו-75 אחוזים מן הבנות שעל הגבר ועל האישה להיות אחראים יחד לפרנסת המשפחה, ואילו בשנת 1990 החזיקו בדעה זו 77 אחוזים מן הבנים ו-95 אחוזים מן הבנות.
שלוש גישות מסבירות את התפתחות הסטראוטיפים. גישת הסכמות הקוגניטיביות-חברתיות תולה אותם בצורך בעיבוד חסכוני של מידע נוכח מגבלותיו הקוגניטיביות של האדם, ובכלל המסגרות המסייעות לסווג מידע חברתי נמנית סכמת המגדר. גישת התפקידים החברתיים גורסת שהסטראוטיפים נובעים מן התפקידים השונים שממלאים נשים וגברים בחברה, היוצרים ציפיות שונות ומיומנויות המסווגות לפי המין הביולוגי (sex typed). גישה שלישית מייחסת את חלוקת התפקידים להבדלים ביולוגיים החוצים גבולות תרבותיים.
משתני רקע, העברה בין-דורית ומשתני אישיות
מין, גיל ומיצב חברתי-כלכלי משפיעים על עמדות כלפי תפקידי שני המינים, וקו מחקר אחד מראה שגברים, מבוגרים ובעלי מיצב נמוך סטראוטיפיים יותר. דתיות ההורים והשכלתם קשורות אף הן לעמדות ילדיהם, ובישראל, שהיא מדינה קולטת עלייה, נבחן גם מוצא ההורים, על רקע...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^