מפגשים בראי הזמן: תרומתה של סדנה העושה שימוש בסיפורי חיים לתהליכי שינוי בתפיסת ה"אחר" כמרכיב בהבניית זהות אצל צעירים יהודים וערבים בישראל
ליטבק הירש ובר-און, 2008
מבוא
קיימים כיום מחקרים רבים העוסקים בקבוצות מפגש בין יהודים לערבים במקומות ובהקשרים שונים בארץ, אך מעט ידוע על האופן שבו באה לידי ביטוי תרומתה של סדנת מפגש למשתתפיה לאורך זמן. רוב מחקרי ההערכה נשענים על מערכים כמותיים של שאלוני "לפני" ו"אחרי" הבוחנים את השפעת המפגשים על עמדות המשתתפים והתנהגותם, ובשנים האחרונות הופיעו גם מחקרים איכותניים המתארים את תהליכי האינטראקצייה, את יחסי הכוח, את הדינמיקה הקבוצתית ואת הרגשות שהמפגש מעלה. בחינת התרומה לאורך זמן, במישורים הקוגניטיבי, הרגשי-חווייתי וההתנהגותי, נשענת על ממצאי מחקר אורך איכותני שעקב במשך ארבע שנים אחרי קבוצה של כעשרים סטודנטים יהודים וערבים, שהשתתפו בסדנת מפגש שנתית שהתבססה על מודל המשלב בין האישי לקולקטיבי ועושה שימוש בסיפורי חיים.
זהות ו"אחר" בהקשר של מפגשים בין יהודים וערבים
הזהות היא מושג מפתח בתאוריה של הפסיכולוגיה החברתית. לפי אחת ההנחות, זהות האדם מורכבת מזהות אישית ומזהות חברתית המושתתת על מרכיבים כגון השתייכות לקבוצות, ושתי הזהויות נמצאות באינטראקצייה מתמדת. הבנייתן היא תהליך דינמי המתפתח ומשתנה לאורך חיי היחיד, וכשם שה"עצמי" עובר שינויים כך גם ה"אחר". במושגי תאוריית הזהות החברתית, ה"אחרים" שייכים ל"קבוצת החוץ" הנתפסת כשונה וכדחויה, ואילו קבוצת הפנים נתפסת כחיובית. במצבי קונפליקט מתחזקות ההבחנות בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ, מה שעלול להוביל לתפיסות שליליות ביחס ל"אחר". בהקשר הישראלי חלו לאורך השנים שינויים בזהות היהודית-ישראלית:...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
