מ'מעמדות מסוכנים' ל'מורדים שקטים': הפוליטיקה של העניים העירוניים בדרום הגלובלי
Bayat, 2000
מבוא
אף שכמה מטענות תזת הגלובליזציה זכו להערכה מופרזת, מקובל על הכל שכלכלת הגלובליזציה השפיעה עמוקות על החברות הפוסט קולוניאליות. אחת ההשלכות העיקריות הייתה תהליך כפול של אינטגרציה מצד אחד ושל הדרה חברתית ומעבר למסגרות בלתי פורמליות מצד אחר. המעבר ממשטרים סוציאליסטיים ופופוליסטיים למדיניות ליברלית, באמצעות 'תכנית ההתאמה המבנית', שחק חלק ניכר מן האמנה החברתית וממדינת הרווחה, ומיליוני בני אדם שהיו תלויים בתמיכות ממשלתיות נדרשו להתקיים בכוחות עצמם. הסרת הפיקוח על מחירי הדיור והפחתת ההוצאות על שירותים חברתיים פגעו קשות בקבוצות הפגיעות, והדחף להפרטה הוביל לפיטורים המוניים ולדחיקת בני מעמד הביניים לשורות העניים העירוניים.
ההיערכות החדשה הולידה צמיחה של קבוצות שוליים מנושלות בערי העולם השלישי: מובטלים, עובדים ארעיים, מתפרנסים מעבודת דחק ברחוב וילדי רחוב. אף שקבוצות אלה אינן תופעה חדשה, ההיערכות הגלובלית הרחיבה את שורותיהן, ומה שמייחד את התקופה הוא דחיקתם לשוליים גם של חלקים ממעמדות הביניים, ובהם צעירים משכילים בעלי שאיפות. כיצד מגיבים מקופחים אלה על התהליכים המשפיעים על חייהם? מצדדי הגלובליזציה טוענים שהצמיחה תחלחל בטווח הארוך ותפצה אותם, ובינתיים מעודדים ארגונים לא ממשלתיים ליצור מקומות עבודה ולמנוע תסיסה. ואולם הציפיות מארגונים אלה היו מופרזות. גם 'תנועות הזהות' משקפות בראש ובראשונה את תחושותיהם של אינטלקטואלים בני המעמד הבינוני ולא את חוויותיהם של האנשים הפשוטים. המאמר מציע תפיסה חלופית, 'הסגת גבול שקטה': פעולה ישירה, בלתי קולקטיבית אך ממושכת, של יחידים ומשפחות להשגת צורכי חייהם הבסיסיים בדרך בלתי חוקית, שקטה ונחבאת.
התפיסות הקיימות
ראשיתם של המחקרים על 'שוליות עירונית' עוד באירופה במאה התשע עשרה. אסכולת שיקגו לסוציולוגיה ראתה במהגרים רבים 'שוליים', אישיות שהיא השתקפות של הכלאה תרבותית, יצור החי בשולי שתי תרבויות בלי להיות חבר מלא באף אחת. הזרם המרכזי של המרקסיזם התעלם מן העניים העירוניים או תיאר אותם כ'לומפנפרולטריון', הקבוצות ה'לא פרולטריות' ונטולות התודעה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
