מחבלים בודדים: מחקר על פיגועי דריסה בישראל
Perry et al., 2019
הטרוריסט הבודד ומגבלות גישת הפרופיל
בעשור האחרון גברו היקפם וחומרתם של פיגועי “זאב בודד”, פיגועים של מחבלים שאין להם, לפני הפיגוע ובמהלכו, קשר לארגון טרור ידוע או הוראות ממנו. טרור כזה קשה לאיתור ולחיזוי יותר מטרור ארגוני, שתשתיותיו ניתנות לניטור וליירוט. הידע הקיים התרכז בגורמי סיכון אישיותיים, נפשיים, חברתיים, כלכליים ואידאולוגיים, כלומר בפרופיל המבצע, ומוסכם שפרופיל ייחודי כזה אינו קיים. מכאן ההיסט מן העבריין אל העבירה, ברוח גישת הבחירה הרציונלית: אם אין פרופיל לתוקף, אפשר שיש פרופיל לפיגוע. פיגועי הדריסה נבחרו בהיותם קטלניים ורווחים יחסית בקרב בודדים.
ארבעת עמודי התווך של ההזדמנות
מהלכו של כל פיגוע מוכתב מנסיבות המצב, ולכן ההזדמנות, על ארבעת רכיביה, היא מושא הניתוח.
מטרה
מטרות “קשות” כגון מבני ממשל ובסיסי צבא מוגנות היטב ופגיעה בהן מניבה תהודה רבה, ואילו מטרות “רכות” כגון מרחבים ציבוריים, כבישים ותחבורה ציבורית חשופות ונגישות. תוקפים בודדים, דלי משאבים וחסרי תשתית ארגונית, בוחרים לרוב במטרות רכות וקרובות, בתוך סביבת מגוריהם ושגרת יומם, שבה מוכרים להם המסלול ודרכי המילוט.
נשק
בחירת הנשק משקללת קושי השגה מול נזק אפשרי, מתוך ארבע קבוצות: נשק קר, נשק חם, חומרי נפץ ונשק בלתי קונוונציונלי. הרכב הוא חפץ יומיומי שהפך לנשק, קל להשגה, קשה להסדרה ופשוט להפעלה, וחמאס קידם ברשתות החברתיות את הדריסה כשיטה מועדפת לריבוי נפגעים. בישראל, שבה נשק חם קשה להשגה, רווחים אמצעים זמינים כגון סכינים ובקבוקי תבערה.
כלים והכשרה
“כלים” הם ציוד ומסמכים המשמשים לתכנון ולהכנה: תעודות ורישיונות, אמצעי תחבורה וטכנולוגיות. רכב פרטי נפוץ בקרב...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^