מודרניות ושואה - על הרציונליות האינסטרומנטלית של מנגנון ההשמדה
באומן, 1996
סוציולוגיה של השואה
לאור התבהרותה של התמונה המלאה על מחקר ההיסטורי מתגבשת פרשנות חלופית של השואה. פרשנות הרואה בשואה אירוע החושף את החולשה של הטבע האנושי – סלידה מרצח; ומעמתת אותו עם הגישה העניינית של הציוויליזציה – טכנולוגיה ויעילות. הציוויליזציה המודרנית הייתה תנאי הכרחי לקיום השואה אך לא היוותה תנאי מספק. הרצח ההמוני היה גם בבחינת הישג ארגוני של חברה בירוקרטית. שירות המדינה השליך את היסודות הדמוקרטיים שלו על ההיררכיות האחרות: מן הצבא את הדיוק והמשמעת, השפעת התעשייה בחסכון בהוצאות והמפלגה תרמה לכלל המערכת תחושה של שליחות והרגשה של עשיית היסטוריה. המערכת הבירוקרטית הזו הקפידה על קיום נהלים בירוקרטיים תקינים. המחלקה במפלגת ה-אס.אס שהייתה אחראית על השמדת יהודי אירופה נקראה "המחלקה למנהל וכלכלה" ופעילותה לא נבדלה משאר הפעילויות של מחלקות מנהליות וכלכליות רגילות. פעילותה מתאימה לאופי המנהל המודרני – דיוק, מהירות, חד משמעיות, עשיית עסקים על פי כללים הניתנים לחישוב ו"מבלי להתייחס לאנשים".
השואה היא חיונית להבנתנו את אופייה הבירוקראטי המודרני של הרציונליזציה, פורמאלית מצד אחד ועיוורת מן הבחינה האתית מצד שני. האור שזורה השואה על הבנתנו את הרציונאליות הבירוקרטית הוא הבוהק ביותר רק כשאנו תופשים שעצם רעיון "הפיתרון הסופי" היה תוצאתה של התרבות הבירוקרטית.
ממצאי האסכולה הפונקציונליסטית בהיסטוריוגרפיית השואה מראים כי היטלר קבע את המטרה להפוך את טריטוריית הרייך לנקייה מיהודים אך מבלי לפרט כיצד, מרגע שנקבעה המטרה התנהל הכל כפי שפירט ובר, את המטרה היה צריך להגשים, אופן הביצוע היה תלוי-נסיבות כך נבחר הרעיון של הגירת יהודי גרמניה. אילו היו יתר המדינות מסבירות פנים לפליטים היהודים, היתה גרמניה הופכת נקייה מיהודים. אלא שאז החלה הטריטוריה בידי הנאצים להתרחב, הרעיון שאירופה כולה תהיה תחת השלטון הנאצי היתה יותר ויותר מוחשית. תחת נסיבות אלו לא נותר אלא להרחיב את המגמה של טיהור גרמניה מן היהודים, ישנן עדויות שכאשר ציפה היטלר לתבוסתה של רוסיה נראו מרחביה העצומים כאתר הפסולת המתאים. כאשר תבוסת רוסיה בוששה לבוא וכל שאר הפתרונות לא עמדו בקצב הבעיה ההולכת ומתעצמת נבחרה ההשמדה הפיזית כאמצעי היעיל ביותר למטרה. כל השאר היה בגדר שיתוף פעולה בין המערכות הבירוקרטיות השונות, עניין של בירוקרטיה אפורה.
עצם קיומו של גוף של מומחים ליהודים הביא לתנופה בירוקרטית. די היה בקיומה של המשרה כדי להבטיח כי המומחים ליהודים ימשיכו בצעדיה המפלים. בתהליך הארוך של ההוצאה לפועל לא נוצר עימות בין השואה ובין עקרונות הרציונאליות. השואה לא היתה התלקחות אי-רציונאלית של שיירי הברבריות, אלא קרקע גידולה הטבעי היה דווקא העידן המודרני. באומן טוען שאין בכוחם של כללי הרציונאליות האינסטרומנטאלית למנוע התעוררות של תופעות כגון השואה: אין הם פוסלים שיטות של הינדוס חברתי בנוסח השואה בנימוק שהן בלתי ראויות או בלתי רציונאליות. תרבות זו היוותה בית גידול מתאים לרעיון השואה ורוחה של הרציונאליות האינסטרומנטאלית וצורת המיסוד הבירוקראטית המודרנית לא רק שאפשרו למצוא פתרונות כגון השואה, אלא גם נתנו להם תוקף "הגיוני" שחיזק את הסבירות של הבחירה בהם.
יצור חברתי של אדישות מוסרית
אייכמן לא חרג באופן מהותי מדרך התנהגותו של כל מנצח אחר, לפעולותיו כשלעצמן אין ערך מוסרי או לא מוסרי. הערכה מוסרית היא חיצונית לפעולה ונקבעת על פי אמות מידה שונות מאלה של הפעולה עצמה. היו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
