מגמות הפשיעה בישראל 1996-1976 / יורי קוגן
קוגן, 1999
רקע
קוגן הסתמך על סטטיסטיקה רשמית אותה הוא אסף משלושה מקורות. מקור אחד הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המקור השני הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פלילית (משטרת ישראל), והמקור השלישי הוא בתי משפט. למחקר שתלוי רק במקורות סטטיסטים יש חיסרון כי הוא לא משקף נתונים של היקפי הפשיעה שחלים במציאות (פער משמעותי בין היקפי הפשיעה כפי שמופיעים בסטטיסטיקה הרשמית לבין היקפי הפשיעה בפועל, כי בפועל זה יותר גדול. סיבה ראשונה לפער קשורה לקורבן קוגן אומר לא תמיד יש קורבן שמודע לזה שהוא קורבן לא תמיד יש קורבן ברור ולא תמיד לקורבן יש אינטרס לדווח. סיבה שנייה כי במחקר הוא השתמש בנתונים מבית המשפט. סיבה שלישית המחקר מבוסס על נתוני משטרה. שתי סיבות אלה מסומנות כלא מדווחות או שנסגרו. שיטה נוספת לאיסוף מחקרים- דיווח עצמי, מבקשים מהקורבנות או מהעבריינים לדווח, החיסרון הבולט שיש לדיווח עצמי עפ"י קוגן שזה מצריך הרבה משאבים גדולים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
