מבט מאיפשהו: הסבר הפרדיגמות של המחקר החינוכי
Alexander, 2006
מאמר זה עוסק בשאלה כיצד חוקרי חינוך מסוגלים להאמין בתפיסות הסובייקטיביות של פרדיגמות המחקר האיכותני, לאור הדגש שניתן במחקרים התנהגותיים ובמדעי החברה על נושאים כמו אובייקטיביות ויכולת הכללה. התשובה הנפוצה ביותר לשאלה זו היא הנחת קיומן של שתי פרדיגמות אפיסטמולוגיות אשר לגיטימיות באותה מידה: פוזיטיביזם וקונסטרקטיביזם. המאמר מציג ביקורת על הסברים אלה, ומציע אלטרנטיבה שבה המחקר החינוכי צריך לשים דגש על הבנה של המטרות והמשמעויות שאותן אנשים מייחסים לפרקטיקות חינוכיות.
מבוא
כבר לאורך זמן רב שחוקרי חינוך מתחבטים בשאלה כיצד התפיסות הסובייקטיביות שעולות ממחקרים איכותניים של משתתפים-צופים מסוגלות להפיק ידע ראוי, בהינתן שנושאים כמו אובייקטיביות ויכולת הכללה הינם נושאים אינהרנטיים בגישה הפוזיטיביסטית למדעי ההתנהגות ומדעי החברה. התשובות לשאלות מסוג זה קשורות לתפיסות פילוסופיות, כאשר ההסבר הנפוץ ביותר בהקשר למחקר החינוכי טוען כי חקירה איכותנית כמו פנומנולוגיה או אתנוגרפיה מבוססת על תפיסה פילוסופית של קונסטרקטיביזם, שהיא אלטרנטיבה אפיסטמולוגית למחקר הכמותי שהוא נוטה לפוזיטיביזם. לפי תפיסה זו, ניתן להבחין בין שתי קונספציות של ידע, אחת מהן (הפוזיטיביזם) מנסה להסביר קשרים בין...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
