למי אנחנו צריכים להתייחס באופן שיוויוני כדי שההזדמנויות החינוכיות תהיינה שוות?
Jencks, 1988
במאמרו מציג ג'נקס מקרה פרטי של מורה בכיתה ג', בעיירה קטנה, גברת היגנס. היא מתמודדת בדילמת חלוקת משאבי הזמן ותשומת ליבה בין תלמידיה, שהשלכה על הדילמה בפניה ניצבים קברניטי מערכת החינוך. ג'נקס מציע חמש דרכים שונות לראות את המונח שיוויון הזדמנויות במערכת החינוך:
דרך ראשונה: שיוויון דמוקרטי
חלוקה שווה בין כולם. לכל תלמיד אותה כמות תשומת לב וזמן ללא קשר להישגהם, למוטיבציה שלהם, רצונותיהם, עברם או לתועלת שיפיקו מכך. המונח "דמוקרטי" מגיע מהרעיון הדמוקרטי אמריקאי המצדיק חלוקה שווה/ הגנה חוקית שווה ולא מרעיון...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
