יחסים התפתחותיים בין תמיכה חברתית נתפסת לבין סימפטומים דכאוניים במהלך המעבר לבגרות: דם סמיך יותר ממים

סיכום בעברית בהיקף 1949 מילים, של המאמר:

Pettit, J. W., Roberts, R. E., Lewinsohn, P. M., Seeley, J. R., & Yaroslavsky, I. (2011). Developmental relations between perceived social support and depressive symptoms through emerging adulthood: Blood is thicker than water. Journal of Family Psychology, 25(1), 127-136.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


יחסים התפתחותיים בין תמיכה חברתית נתפסת לבין סימפטומים דכאוניים במהלך המעבר לבגרות: דם סמיך יותר ממים
Pettit et al., 2011

תקציר
מחקרי אורך בדקו את הקשר בין תסמיני דכאון, ותפיסת התמיכה החברתית והתמיכה המשפחתית בקרב 816 מבוגרים צעירים (מתוכם 480 נשים, 59%). במחקר אורך גדול יותר שבדק משתנים המנבאים דכאון, נלקחו נתונים מ-8 שאלוני דיווח עצמי שהתייחסו בהקפם לעשור השלישי של החיים. גישת מדידה המבוססת על גיל שימשה כמודל להתפתחות תסמיני דכאון ולתפיסת התמיכה החברתית בין הגילאים 21-30. נבדקו מודלים אסוציאטיביים של הקשר בין תסמיני דכאון לתפיסת התמיכה מהחברים ומהמשפחה. הממצאים מצביעים על ירידה בתסמיני הדכאון ועלייה בתפיסת התמיכה החברתית במהלך תקופת המחקר. מודלים אסוציאטיביים מציעים כי בקרב נשים, רמות ראשוניות גבוהות של תפיסת תמיכה מהמשפחה ניבאו ירידה איטית יותר בתסמיני הדכאון (b=.34, p<.01). בקרב גברים, רמות ראשוניות גבוהות של תסמיני דכאון ניבאו עלייה איטית בתפיסת התמיכה מהמשפחה (b=-.23, p<.01). השפעות צפויות בין התחומים לא נצפו בנוגע לתפיסת התמיכה מקרב חברים ותסמיני דכאון. ההשלכות של ממצאים אלו נידונו במאמר.

מבוא
מחקרים רבים בחנו את הקשר שבין דכאון ותמיכה חברתית. הראיות מצביעות על כך שמידת התמיכה החברתית מנבאת כצפוי תסמיני דכאון. הכיוון ההפוך לפיו תסמיני דכאון שוחקים את התמיכה החברתית זכה לתמיכה מעורבת. שילוב ממצאים אלו תומך בכך שתמיכה חברתית נמוכה יוצרת פגיעות ועלייה בתסמיני הדכאון, וכן תומך באופן חלקי במודל של יחסי גומלין לפיו תסמיני דכאון מנבאים ירידה בתמיכה החברתית. המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר הבין-תחומי והפוטנציאלי שבין תסמיני דכאון לשני מקורות של תפיסת תמיכה (חברים ומשפחה) בבגרות המוקדמת.
הבגרות המוקדמת מתייחסת לתקופה ההתפתחותית שבין גיל ההתבגרות לבין הבגרות, המאופיינת כעצמאית באופן יחסי מתפקידים חברתיים ומציפיות נורמטיביות. קיים מחקר המצביע על כך שמערכות יחסים תומכות עשויות לסייע במעברים מוצלחים לתפקידים בגיל הבגרות. לאור ממצאים אלו, ומאפייניו הייחודיים של גיל הבגרות המוקדמת, תמיכה חברתית עשויה להיות חשובה במיוחד לרווחה הנפשית בתקופה זאת. בנוסף לכך, מחקר המדגים את ההשפעות השליליות שיש לדכאון על התפקוד הבין-אישי יכול לתמוך בהערכה כי תסמיני דכאון עלולים להפריע לפיתוח ותחזוקת מערכות יחסים יציבות ואינטימיות, בהתייחס גם להקמת משפחה.
במהלך הבגרות המוקדמת רמת התמיכה החברתית הממוצעת היא גבוההף וקיימת נטייה לרמות תסמיני דכאון ממוצעות נמוכות. מידת תמיכה גבוהה מקרב ההורים נמצאה כמנבאת הסתגלות לאורך זמן וכן תמיכה גבוהה יותר מאחים ומבני זוג קשורה להסתגלות טובה יותר.
ייתכן כי כיוון ההשפעה של תמיכה חברתית...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^