חצי מאה של מחקר על אפקט סטרופ: סקירה אינטגרטיבית

חצי מאה של מחקר על אפקט סטרופ: סקירה אינטגרטיבית
MacLeod, 1991

מבוא ומטרה
במשך 50 שנה נכתבו מאות מאמרים על אפקט סטרופ (אפקט סטרופ פורסם בשנת 1935), ולמחבר מאמר זה היו שתי מטרו בכתיבתו:
1. לבצע טקסונומיה – סיווג שיטתי של המאמרים האמפיריים וההקשר שלהם.
2. לסקור תיאוריות שנכתבו בהקשר לתופעה, להצביע על חולשות בהסברים שהוצגו בהן, ולהפיג כמה מיתוסים.

המחבר טוען שיש לו הסבר חדש ושונה לתופעה, על בסיס תיאוריות של הפסיכולוגיה הקוגנטיביות העכשווית.

צבעים, מילים והתערבות – מחקר מ-1886 ועד 1935
השורשים של אפקט סטרופ מגיעים ממחקרים של וונדט וג'ימס אשר הראו כי זיהוי קולי של אוביקטים (גם צבעים) לקח יותר זמן לעומת זמן הקראה של מילים מקבילות המתארות את אותם אוביקטים. דוגמה: להגיד "אדום" על כתם צבע לקח יותר זמן לעומת אמירה בקול של המילה הכתובה "אדום". ההסבר באותו מחקר הוא שקיימת אסוציאציה מובנית ואוטומטית בין המילה לבין המשמעות, לעומת התבוננות בכתם או תמונה הדורש עיבוד קוגניטיבי כדי לומר את הצבע. חוקרים רבים התפלסמו ביניהם על סוגיה זו, כאשר לונד טען בשנת 1927 שההתנסות חשובה, וילדים שמתחת לגיל הקריאה זיהו מהר יותר גירוי של צבע מאשר מילה שמשמעותה צבע מסוים. הטענה היא שמדובר במשימות נפרדות, ושכושר הזיהוי משתפר בגילאי 1 עד 9 שנים. הולינגוורת טען שאמירת המילה דורשת רק הגיה, ואילו זיהוי אוביקט דורש הגיה וגם אסוציאציה. היו חוקרים שטענו שבתגובה לכתם צבע יכולות להיות מספר אפשרויות מענה, ואילו בקריאת מילה יש אפשרות מענה אחת בלבד. מעניין שעד למחקרו של סטרופ לא עלה על דעת אף אחד לשלב את הצבע והמילה ביחד: הוא התמקד בבדיקת מצב שהצבע לא הולם את המילה הכתובה (מילה "כחול" צבועה באדום), וערך מספר מחקרים כדלקמן:

ניסוי 1
קריאה בקול של כל מילה. סטרופ השתמש ב- 5 מילים והצבעים המקבילים להם: אדום, כחול, ירוק, חום וסגול. כל מילה וכל צבע הופיעו פעמיים בלוח שהוצג לנבדק. הגירוי הופיע בצורה הפוכה בכרטיס שני. בקבוצת הביקורת הופיעו כרטיסים זהים לקבוצות הניסוי, אך המילים הוצגו בצבע שחור בלבד. הנבדקים התבקשו להקריא מילים בקצב המהיר ביותר, כולל תיקון אמירות שגויות. טבלה מספר 1 להלן מתארת את התוצאות של סטרופ, ותוצאות הניסוי של מקלאוד חמישים שנה לאחר מכן – כפי שניתן לראות, הפער בין שני המצבים רחוק מלהיות משמעותי.


ניסוי 2
קריאה בקול של כל צבע (בניגוד לקריאה בקול של מילה). התוצאות המוצגות להלן בטבלה 2 מראות בשני המחקרים על זמן ארוך משמעותית באמירת צבע שלא תואם את המילה הכתובה, לעומת קבוצת הביקורת (צבע תואם את המילה הכתובה).


ניסוי 3
מדובר בניסוי מורכב ופחות מוכר. 32 נבדקים ביצעו קריאה של צבעים במצב של חוסר תאימות בין מילה-צבע בתהליך שנמשך 8 ימים, כאשר עם חלוף הימים, זמן הקריאה הלך ופחת: עבור כרטיס עם 50 מילים, הזמן פחת ב- 16.8 שניות, מ- 49. 6 ל- 32.8 שניות. התירגול הפחית את זמן האמירה. הניסויים הללו מוכיחים שבקריאה בקול של צבע נדרש עיבוד קוגניטיבי מורכב יותר מאשר קריאת מילים. אבל קיימת תפיסה מוטעית בציבור שראוי לתת עליה את הדעת. אנשים סבורים שסטרופ ערך ניסוי אחד עם 4 מצבים, אך למעשה וכפי שתואר לעיל הוא ערך בעצם 3 ניסויים. בדרך כלל מתעלמים מהניסוי הראשון של הקראת מילים בלבד. יש המייחסים לו גם בדיקות שהוא מעולם לא ביצע בפועל. לסיכום, המחקר של סטרופ מוכיח קיומה של תופעת הפרעה: משתנה אחד מפריע למשתנה אחר.

ניתוח מחקרי תופעת סטרופ – מ-1935 עד 1989
וריאציות שונות של תופעת סטרופ נבחנו במאות מחקרים, כאשר הגישה הסטנדרטית לתופעת סטרופ מתייחסת לניסוי מספר 2 שתואר לעיל (אמירת צבע שלא תואם את המילה הכתובה). חוקרים רבים עסקו בחישוב המהימנות של אפקט סטרופ, ורבים העריכו את המחקר במהימנות גבוהה, וגם ברמת תוקף גבוהה כמבחן פסיכומטרי. קמלט ואיגט ביצעו את המחקר עם שינוי כאשר הם הבליטו את האותיות בלבן על סרט פלסטיק צבעוני, וקיבלו תוצאות זהות לתופעת סטרופ הסטנדרטית. היו חוקרים שהפרידו את הצבע מהמילה וזיהו תופעת הפרעה. טקה והאפ ביקשו מהנבדקים למיין גירויים לקטגוריות, והצליחו להוכיח שמיון כתמי צבע בלבד נעשית הרבה יותר מהר מאשר מיון כרטיסים משולבים מילה-צבע. בניסוי של התאמת מילים צבועות אל כתם הצבע המתאים למילה, זמן ההתאמה התארך כאשר צבע המילה לא תאם את המילה. במחקרים נוספים שילבו מילה לא תואמת בתוך תמונה, ופעילות זו גרמה להאטה בזמן שבו הנבדק ציין את שם התמונה (דוגמה: שילוב המילה גבינה בתוך תמונה של עכבר). קיים בסיס נתונים עם מידע רב על מחקרים על מניפולציה בין מילה לתמונה.
מחקרים רבים נוספים נערכו בשילובים שונים (מילה כתובה בשיבוש אותיות) במטרה לבדוק את אפקט סטרופ בהיבטים שונים, ומצאו שינויים בהערכה סמנטית ללא קשר למהירות התגובה. המסקנה היא שכנראה ישנם גורמים נוספים המשפיעים בהפרע של תמונה-מילה, אך עדיין לא ברור ויש צורך לחקור את הגורמים הנוספים הללו. ניסו לבדוק גם מה הקשר בממצאים בהתיחס לקשר בין זיהוי מילה-צבע ומילה-תמונה וההפרעות המתלוות לשתי המשימות הללו. במבחן דומה לזה של אפקט סטרופ ביקשו מנבדקים להגיד "נמוך" למילה "נמוך" שהוצגה בגודל קטן, וגבוה למילה "גבוה" שהוצגה בגודל גדול. לאחר מכן הנבדקים היו צריכים להגיד "נמוך" על מילה "נמוך" שהוצגה בגודל גדול, חוסר התאימות בין המילה לגודלה גרם להפרעה ולעיכוב באמירה (138 מילישניות יותר מאשר אמירת מילה התואמת לגודלה). כל מה שבדקו היה מילים חופפות לצורה או לא חופפות לצורה, אך לא נבדק כבקרה מצב ניטראלי, וגם לא ברור מהו מצב ניטראלי במחקר שהוצג.
מחקרים נוספים בדקו את תגובת הנבדק כאשר השמעת מילים נעשתה מימין לו או משמאל לו, כאשר המטרה היתה לבחון את המיקום המרחבי ביחס להפרעה בקשב. מתברר שגם כאשר צורות גיאומטריות מוקפות במילה לא נכונה למהותם, הרי שנוצרת הפרעה, לדוגמה: המילה "עיגול" מוקפת בריבוע – נוצרת הפרעה והאטה בזיהוי...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^