השפעתם של אידיאלי היופי המערביים על חייהן של נשים ועל חייהם של גברים: פרספקטיבה סוציו-תרבותית
Calogero et al., 2007
סקר של 3,300 בנות ונשים בעשר מדינות מעלה כי 90 אחוז מהנשים בגילים 15 עד 64 מבקשות לשנות היבט אחד לפחות בהופעתן, ומשקל הגוף מדורג ראשון, ו-67 אחוז נמנעות בגלל מראן מפעולות המקיימות את החיים, מהבעת דעה ומפגש חברים ועד עבודה, לימודים וביקור אצל רופא. אי-שביעות רצון מהגוף היא חוויה נורמטיבית של בנות ונשים במערב ומופיעה כבר בגיל שש. המודל הסוציו-תרבותי מסביר אותה טוב יותר ממסגרות הממוקדות בפריון, בכוח כלכלי או בזהות מגדרית לבדן.
היסטוריה של אידיאלי היופי
ההופעה החיצונית חשובה מאוד בתרבויות המערב, והגוף הוא טקסט תרבותי שנורמות החברה נחרתות עליו; אידיאלי היופי הם מראות שהתרבות מכתיבה ומאשרת. בין 1400 ל-1700 היה האידיאל הנשי מלא ושמנמן, ובמאה ה-19 החל תקנונו ההמוני: המחוך, שהיה חובה לאצילות כבר במאה ה-16, נעשה אופנה בכל המעמדות וצמצם מותניים עד 15 אינץ' למרות אזהרות רפואיות חוזרות. בסוף המאה התמזגו אידיאל השבריריות ואידיאל מלאות הגוף, שנות העשרים של המאה ה-20 העמידו דמות נערית שטוחה, ומאז שנות השישים השתלטה מגמת ההרזיה: בין 1959 ל-1978 ירדו משקלן והיקפיהן של דוגמניות ומועמדות בתחרויות יופי, וכשני שלישים מהן היו נמוכות ב-15 אחוז ויותר מהמשקל הצפוי לגובהן, כלומר עמדו באחד הקריטריונים לאנורקסיה נרבוזה. בשנות התשעים נעשה האידיאל שם נרדף לרזון, ובמקביל גברה דרישת השריריות: אי-שביעות הרצון מטונוס השרירים עלתה מ-30 אחוז ב-1972 ל-57 אחוז ב-1997. האידיאל העכשווי מחייב בטן שטוחה, חזה מפותח, שרירים מוגדרים ועור ללא רבב.
השלכות שליליות של קידום אידיאלי היופי ושל...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
