הבנת ההומור אצל ילדים עם לקויות למידה בלתי מילוליות, לקויות קריאה, וללא לקויות למידה
Semrud-Clikeman & Glass, 2008
הומור הוא כלי משמעותי באינטראקציה חברתית. ילדים בעלי לקות למידה לא מילולית הינם בעלי חסכים במיומנויות קוגנטיביות, תפיסתיות ולשוניות שהכרחיות להבנת הומור. החוקרים העלות את ההשערה כי ילדים עם לקות למידה לא מילולית יתקשו יותר במבדקי הומור מילדים דיסלקטים או ללא לקויות למידה, יתקשו בהבנת ההומור כיוון שהם מתקשים בתפיסה של מצבים חברתיים. כיוון שיש להם קשיים לפרש הבעות פנים, שפת גוף, רגישות ועוצמת קול הם יתקשו יותר להבין הומור מילולי ובלתי מילולי. החוקרים איתרו ילדים עם חסכים בתפיסה ויזו-מרחבית-מוטורית, ילדים דיסלקטים וילדים ללא לקויות למידה וניסו להעריך הבנת הומור בכל אחת מהקבוצות.
ממצאי המחקר תומכים במודל של פנינגטון שגורס כי ילדים עם לקות למידה לא מילולית מתקשים בהבנת הומור בשל התפיסה החברתית החלשה שלהם ולא בגלל הקושי שלהם בתפיסה ויזו מרחבית, הקושי שלהם לתפוס מצב חברתי, להבין רמזים,לפרש הבעות פנים, לפרש את הטון של הדובר בצורה נכונה מקשה עליהם להבין את הסיטואציה החברתית ולנהוג בהתאם לה יש להם קושי להסיק על קשר בין סיבה לתוצאה הם מפרשים לא נכון סיטואציות חברתיות דבר שמקשה עליהם להבין את ההומור. ממצאי המחקר מראים כי ההומור בעל קשר הדוק לתפיסה חברתית ורגשית ופחות לתפקודים קוגנטיביים. תפיסתיים. קבוצת הילדים בעלי NVLD ללא...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
