גלובליזציה ורפורמות בחינוך
Carnoy, 2000
התפתחותן המהירה של הכלכלות באסיה וטכנולוגיית המידע תרמו להתפתחות כלכלה גלובלית אמיתית בעשור האחרון. כלכלה גלובלית היא כזו שהפעילות שלה קורית ברמה העולמית (PLANETARY) ובזמן אמת.
יכולת זו הפכה אפשרית בזכות התשתית הטכנולוגית של מערכות התקשורת. שני המרכיבים העיקריים של הגלובליזציה הם מידע וחדשנות. העובדה שהידע הפך להיות נייד מקדמת הגלובליזציה.
הציפייה הייתה שלגלובליזציה תהיה השפעה על אופן העברת הידע החינוכי. לצערנו החינוך כמעט ולא השתנה, למעט כניסת המחשבים לכיתות. האופן בו הידע עובר הוא רק חלק מתהליך ייצור הידע. עלינו לבחון כיצד הגלובליזציה והשפעותיה האידאולוגיות משפיעות על האופן בו מונגש החינוך:
1. פיננסי: מאמץ לצמצם את ההוצאה הממשלתית על חינוך ולאתר מקורות מימון אחרים.
2. שוק העבודה: על מנת להגיע לרמת חינוך גבוהה נדרש להשקיע יותר. מאלץ ממשלות להשקיע במערכות חינוך או למצוא פתרונות אחרים.
3. מערכת החינוך: המציאות של מבחנים והשוואות בין לאומיים. מיקוד בחשבון ומדעים, מבחנים וסטנדרטיזציה.
הגלובליזציה לאן?
הטענות המרכזיות נגד הגלובליזציה הן שהרגולציה של הכלכלה הלאומית במדינות השונות עדיין משפיעות על השוק הגלובלי. גם החברות המולטי-לאומיות מושפעות מתנודות בשווקים הלאומיים. אך טיעונים אלו מפספסים את הנקודה העיקרית. מהות הגלובליזציה לא טמון רק בנתוני הסחר וההשקעות אלא זו בעיקר תפיסה חדשה של כלכלות, מרחב חברתי וזמן.
כל מי שמשתמש באינטרנט מייצר קונספט חדש לעולם שלו – בין אם זהו שוק, מפעל ייצור, מקום עבודה, אתר נופש, מקור מידע או כל דבר אחר. התפיסה המתחדשת הזו של העולם מאפשרת להחליף מידע בזמן אמת בין נקודות שונות על פני כדור הארץ. משפיע על האופן בו מידע וידע עוברים ומשפיע על התארגנויות חברתיות.
האם כוחה של המדינה נפגע בעקבות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^