אפיסטמולוגיה
Jensen, 2011
מדוע תורת הידע נוגעת לחקר הדת
האפיסטמולוגיה (epistemology), תורת הידע, עוסקת ביסודות המדע ולכן גם ביסודות חקר הדת. תביעות התוקף של השיח הדתי ושל השיח המדעי הן מסדר שונה בתכלית, שכן טענות על סוכנים טרנסצנדנטיים אינן ניתנות לאימות מדעי; אך הדת ניתנת לחקירה כהתנהגות, כרעיון וכמוסד, ולכן חקר הדת שייך למדעי הרוח והחברה ונתקל בבעיותיהם.
יסודות תורת הידע
תורת הידע עוסקת בשאלה ממה מורכב הידע, כיצד משיגים אותו וכיצד מצדיקים אותו, ובצידה שאלות של ספקנות ושל אונטולוגיה (ontology). האמפיריציזם גורס שיסודות הידע נגזרים מן הניסיון ושהעולם מעצב את קטגוריות ההבנה, והוא צמוד לצורות של ריאליזם (realism), שהשלטת בהן כיום היא ריאליזם ביקורתי ועקיף: העולם קיים אך ידיעתו מתאפשרת רק בתיווך תיאוריה. ברציונליזם הקטגוריות הפרשניות מולדות והניסיון מעוצב בידי מנגנונים קוגניטיביים, ומכאן דרך קלה לספקנות. הקונסטרוקטיביזם תולה את הידע בתנאים חברתיים ועוסק פחות בוודאות ויותר בקוהרנטיות, ובגרסתו הרדיקלית כל אמונה שהתמסדה בקהילה מצדיקה את עצמה, וזו דרך לרלטיביזם; מוטב לטענה שרק ייצוגי המציאות בנויים חברתית. בעיית הנסיגה האין-סופית שורדת בשלוש הגישות, והצעת פשרה אחת מאחה "יסוד" ו"קוהרנטיות": הידע חייב להתאים לעדות ולתיאוריות התקפות גם יחד.
פוזיטיביזם, רדוקציוניזם ורלטיביזם
הפוזיטיביזם תבע שהמדע יעסוק במה שניתן לדעת עליו ידיעה מהימנה ויימנע מספקולציה מטפיזית, וחקר הדת הרוויח מדחיפה זו לאובייקטיביות; ואולם גם לפוזיטיביסטים הטיות שאינם מודעים להן, ולכן נעשה המונח גנאי למחקר שאינו מודע להנחותיו. גם "רדוקציוניזם" (reductionism) משמש גנאי כלפי מי שמצמצם את הדת לפוליטיקה או לקוגניציה, אך במדע...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
