אישיות, תחומי עניין, והתלבטויות בקריירה: פרספקטיבה רב ממדית
Burns et al., 2013
תקציר
חוקרים מצאו באופן עקבי קשר בין הנוירוטיים להתלבטויות בקריירה, עם זאת, תכונות אישיות אחרות נמצאו כמנבאים עקביים למרות קולות הטיעונים התיאורטיים. בדומה לכך, מעט מחקרים בחנו דרך ניתוח המבוסס על תכונות את מערכת היחסים שבין אינטרסים מקצועיים לחוסר החלטיות בקריירה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את המבנה של חוסר ההחלטיות בקריירה ולבחון את התחזית של מבנה זה הן כמבנה חד ממדי והן כמבנה רב ממדי. התוצאות מצביעות על כך שחוסר החלטיות בקריירה היא רבת פנים, וכי הן האישיות והן האינטרסים המקצועיים קשורים בעצמה רבה יותר לחוסר החלטיות בקריירה מאשר שהוצע על ידי מחקרים בעבר. יתר על כן, לקיחה בחשבון של הטבע הרב ממדי יכול להסביר את חוסר העקביות בעבר במערכות היחסים שבין חוסר החלטיות ואישיות.
מבוא
כמות ניכרת של מחקר בעשורים האחרונים התמקדה בתהליך קבלת החלטות בקריירה של הפרט, במיוחד בתהליך של בחירת נתיב קריירה או מהלך פעולה, שבדרך כלל מתרחש בהחלטה להיכנס למכללה או לשוק העבודה. תהליך זה כולל חיפוש עצמי וחיפוש קריירה, כמו גם השוואה, הערכה ובחירה בין אפשרויות קריירה. עבור חלק, תהליך זה אינו מושג בקלות, וכתוצאה מכך חוסר יכולת לבחור משלח יד או אקדמיה. חוסר יכולת זו נקראת בספרות התלבטות קריירה. מחקרים על חוסר החלטיות בקריירה מנסים להסביר מדוע אנשים מסוימים אינם בטוחים לגבי בחירת קריירה עתידית, בעוד שאחרים יותר בטוחים לגבי הבחירות שלהם.
ישנה כבר התעניינות עצומה בנושא של חוסר החלטיות בקריירה. מאז שנות ה60 במאה ה21 חוקרים פיתחו שיטות סטנדרטיות להערכת חוסר ההחלטיות בקריירה. נכון לעכשיו, יש עדיין עניין מחקר חזק בהתלבטות קריירה. בסקירת הספרות, קשה להתעלם שאחד מהכוחות המניעים מאחורי מגמה מחקרית זו היה הפיתוח של סולם החלטות קריירה. למרות שישנן חששות לגבי אופן השימוש בCDS- כחד או כרב ממדי, עדיין יש בו שימוש נפוץ בעבודתם של יועצים לקרירה ובעבודות המחקר בנושא.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה כפולה. ראשית, ביקשנו להעריך את מבנה הפקטור של CDS באמצעות ניתוח גורמים מאשר ולהשוות מודלים שונים שהוקמו לגבי חוסר החלטיות בקריירה. שנית, אנחנו רוצים לבחון את הניבוי של חוסר החלטיות בקריירה באמצעות אישיות ואינטרסים מקצועיים.
מנבאים מערכתיים של חוסר החלטיות בקריירה
באמצע שנות ה-70 הקונספט של חוסר החלטיות בקריירה כרצף חד ממדי (ממתלבט למחליט) היה מבוצר היטב. בזמן זה מכשירים רבים פותחו על מנת להעריך היכן הפרט נמצא על הרצף. תוך כדי הנסיון להבין את המבנה של חוסר ההחלטיות בקריירה, חוקרים הבינו כי המתלבטים אינם היו קבוצה הומוגנית, אלא קבוצה הטרוגניות. לכן, על מנת לקדם את ההבנה של חוסר החלטיות בקריירה, נבדקו ממדים שונים המרכיבים את הקבוצות. למרות שהחוקרים בחנו מנבאים רבים ושונים של חוסר החלטיות בקריירה, כמו מוקדי שליטה, אישיות תבוסתנית, והלימת עניין, המסקנות שלהם לעתים היו סותרות. לדוגמא, התמקדות במודל חמשת גורמי האישיות (FFM) של חוקרי אישיות הניבה רק ממצאי קשר שלילי עקבי בין הטיפוס הנוירוטי לחוסר החלטיות בקריירה. ולמרות זאת יש סיבות הגיוניות לצפות שישנה מערכת יחסים חזקה בין אישיות לחוסר החלטיות בקריירה. לדוגמא, מחקר נוסף מצא כי החצנה ופתיחות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
