תיאוריה מעוגנת בשדה
Engler, 2011
מה מבקשת השיטה
תיאוריה מעוגנת בשדה (grounded theory) מכוונת לגילוי תיאוריה מתוך נתונים הנאספים שיטתית במחקר החברתי: היא בונה תיאוריה ואינה מאמתת תיאוריה קיימת, ולכן המילה שבשמה מציינת את תוצריה. היא יעילה כשאין ספרות על מקרים דומים, כשהמושגים הקיימים אינם הולמים את החומר או כשמבקשים להמשיגו אחרת, והיא גם מתודולוגיה: עמדה על היחס בין נתונים לתיאוריה ועל תיווך השיטה ביניהם.
סקירה תיאורית ואנליטית
אין כללים נוסחתיים לניתוח כזה. השיטה גוזרת מושגים וקטגוריות ממערך נתונים הגדל לאור הניתוח עצמו ומעבדת אותם לקטגוריות כלליות יותר. שמה האחר, שיטת ההשוואה המתמדת (constant comparison), נובע מהשוואה בלי הרף של נתון לנתון ולמושגים המתגבשים, וכך צומחת תיאוריה מניתוח מוקשר שסיומו ברוויה.
קידוד
מערך קטן של חומרים אמפיריים נאסף תחילה ועובר קידוד שורה אחר שורה: קריאה צמודה ביומני שדה, במסמכים או בתמלילי ראיונות, ולצדה הערות בשוליים או שדות במסד נתונים. כל קוד מתייג מקרה, דמות, נושא, תפיסה, אירוע או מופע שיח, ולשון המרואיינים עצמה יכולה לשמש קוד. קודים מתייגים רכיבי נתונים, מושגים מאחדים מאפיינים של אוסף קודים, וקטגוריות מקבצות מושגים המשמשים תכונותיהן.
קידוד פתוח מחלץ מושגים, קטגוריות ותכונות ארעיים; תמליל ראיון מפיק מאות קודים, השלב גוזל זמן ומחייב שקיעה בנתונים, והוא מכוון מראשיתו להמשגה ולא לתיוג נושאים. קידוד סלקטיבי מצטמצם לקודים הקשורים לקודי הליבה באופן מובהק דיו לתיאוריה חסכונית, ולכן הוא מהיר יותר. קידוד צירי, שפותח באסכולה השטראוסיאנית, הוא ניתוח אינטנסיבי סביב קטגוריה אחת בכל פעם. קידוד תיאורטי מחפש יחסים בין קודים, מחלץ מושגים נוספים ומוליך לסבב נוסף של דגימה וקידוד, ובו עולות קטגוריות בלתי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
