תהליכים חברתיים ותרבותיים בחברה הישראלית
שביט-פרדקין, 2002
מסגרת הדיון ומושגיו
יחסי הקבוצות בישראל כוללים את היחסים בין דתיים לחילוניים, בין מזרחים למערביים, את הפער העדתי, אי-שוויון על רקע מוצא ומין ואת היחסים בין עולים לוותיקים. המושגים שבהם נעשה שימוש לתיאורם אינם עניין לשוני בלבד: המעבר מ'כור היתוך' ו'מיזוג גלויות' אל 'חברה שסועה', 'חברה פלורליסטית' ו'חברה רב-תרבותית' מגלם הנחות שונות בתכלית ביחס למעמדן של הקבוצות ולטיב היחסים ביניהן, ומשקף שינוי ביחסי הכוח שביניהן. במקום הריבוד הכלכלי-חברתי לבדו, מוקד הדיון הוא בהיבטים התרבותיים של החלוקות הריבודיות ובתרבויות שהתגבשו מאז החלה להיסדק ההגמוניה של הזרם המרכזי החילוני של הישראליות.
רב-תרבותיות בחברה הישראלית
מאפייני הקבוצות התרבותיות
לקבוצות התרבותיות והאתניות בישראל כמה מאפיינים משותפים. לכל אחת מערכת אמונות, מיתוסים ופרקטיקות המעצבים זהות ייחודית הנתפסת כשונה מזו של האחרות. חלק מרכזי בעיצוב הזהות ממלאים תהליכים של שלילת ערכן של אמונות ופרקטיקות של קבוצה אחרת, ובחירת הקבוצה הנשללת אינה מקרית: היא נתפסת כמצויה ביחס של קרבה מתחרה ומאיימת, ולעיתים מעוצבת בדימוי מוקצן ואף דימוני. מכאן מתפתחת לעיתים זהות מסתגרת שאינה נבנית בדיאלוג עם האחר, ולקיומן של הקבוצות יש גם ביטוי פוליטי במאבק על השליטה במוסדות המדינה.
התחזקות המאפיינים הייחודיים בעשורים האחרונים נובעת מכמה מקורות קשורים זה בזה. הזהות היהודית המשותפת שהתגבשה עם קום המדינה דחקה לשוליים זהויות פרטיקולריות והוציאה מגדרה את הקבוצה הערבית, והחלשתה החזירה למרכז את המאבק על דמות המדינה בין תפיסה ליברלית-מערבית לתפיסה הלכתית. שיח הזכויות שהתפתח עם התחזקות ערכים ליברליים איפשר גם לקבוצות פריפריאליות לתבוע הגנה על זהותן, אך הוא...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
