שיטות תורת הפסטות
Cohen, 2011
תורת הפסטות בחקר הדת
הדת היא תופעה מורכבת, קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית בעת ובעונה אחת, וקשה למדוד אותה אמפירית. סקרים גדולים של עמדות דתיות מנותחים לרוב בטבלאות התפלגות ובגרפים, ולעתים בניתוח גורמים (factor analysis), המזהה את מספר הקטגוריות המינימלי הדרוש לתיאור דפוס היחסים בין המשתנים. תורת הפסטות (facet theory) מוסיפה יכולת שניתוח הגורמים חסר: חשיפת המבנה היחסי שבין המשתנים והצגתו הגרפית. יתרונה גדול בנתונים לא-ליניאריים, שהם הרוב במדעי החברה, מספר המשתנים אינו מוגבל ואין דרישה למספר מינימלי בכל אזור במפה, וכמאה תצפיות מספיקות בדרך כלל לגילוי מבנה.
קו מחקר ותיק מדגים זאת: ניתוח יחסי חברות בין קבוצות אתנו-דתיות בארצות הברית כבר בשנת 1969, מחקרים אורכיים שהבחינו בזהות הישראלית בין זהות דתית לזהות לאומית ובין קבוצת התייחסות פנימית לחיצונית, וניתוח זהות יהודית אמריקנית.
יסודות התורה
התורה, שפיתח לואיס גוטמן, היא מסגרת מטא-תאורטית לבניית תאוריה, לתכנון מחקר ולניתוח נתונים, ובה שלושה מרכיבים: מסגרת הגדרתית, היא משפט המיפוי (mapping sentence); כלי ניתוח, ובראשם ניתוח המרחב הקטן (Smallest Space Analysis), המכונה גם ניתוח מבני של דמיון (similarity structure analysis), וניתוח סקאלוגרם של סדר חלקי; והשערת האזוריות (regionality hypothesis), בדבר התאמה בין מערכת ההגדרות למבנה הנתונים. הכלים דומים לשיטות של סולם רב-ממדי (multidimensional scaling), אך מעוגנים במסגרת תאורטית שאותן חסרות.
משפט המיפוי
משפט המיפוי מגדיר את הפסטות (facets) של המחקר, שכל אחת מייצגת היבט של התופעה: פסטת האוכלוסייה, פסטות התוכן ופסטת טווח התוצאות. פסטה היא קבוצת משתנים הקשורים מושגית, וכל אלמנט בתוכה הוא משתנה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
