ניתוח מסמכים
Davie & Wyatt, 2011
תרומתו של ניתוח מסמכים לחקר הדת
מסמכים הם יותר ממשאב של היסטוריונים: היסטוריים כעכשוויים, הם פותחים צוהר לחיים, למחשבות, לאמונות ולפרקטיקות, ובכל זאת שימשו רק לעתים רחוקות משאב מרכזי בחקר החברתי-מדעי של הדת. ראוי אפוא לשלב את ניתוח המסמכים במערך שיטותיו. אפשר להפעיל מסמכים כמותית, בניתוח תוכן, ואיכותנית, בניתוח שיח, אך נקודת המוצא היא שמסמך אינו מכל של טקסט, ולכן העבודה עמו מחייבת התייחסות לתוכן, להקשר, להפקה ולתפקוד החברתי.
הגדרת המסמך וסיווגו
המונח "מסמך" חובק מנעד רחב, ממצבות קבורה וכתובות חקוקות ועד פרוטוקולי ישיבות ועלונים, וקו הגבול בינו ובין מה שאינו מסמך תלוי באופן שבו החוקר ממסגר את המוצג. הגדרה שגורה ממקדת את הדיון במקורות טקסטואליים על נייר ועל מסך: מכתבים וניירות אישיים, חומר זמין לציבור, מסמכים רשמיים ומשאבים אלקטרוניים, ורוב עקרונותיה ניתנים להעברה גם לניתוח כתבי קודש.
ההתמקדות היא במסמכים שלא הוזמנו ביזמת החוקר. מסורת מתודולוגית אחת מכנה אותם "מדדים לא חודרניים" (unobtrusive measures), הנאספים בלי התערבות בחיי המשתתפים, ומבחינה בין "רשומות שוטפות" המתמשכות בחיי החברה ובין "רשומות אפיזודיות ופרטיות" שאינן חלק מן הרשומה הציבורית. כך נדרש החוקר להביט מעבר לתוכן, לשאול כיצד בא המסמך לעולם ומה חלקו בכך, ולסווג את המסמכים לפי נמען, נושא, מוסד, זמן ומקום כדי להבין כיצד הם מתחברים זה לזה.
הקשרי ההפקה: מטרה, קהל ומוסד
מסמכים מופקים בידי יחידים וקבוצות בעלי מטרות ומניעים: הם מעוצבים לתכלית ולקהל נמענים ומשרטטים את תפיסת המציאות של מי שכתב אותם. מכתב אישי מביע עמדה או מפיץ מידע שנראה חשוב ברגע נתון, וגם יומן פרטי מכוון לקהל, אף אם זה הכותב עצמו....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
