מראֶה אחיד: סמל של משמעת בית ספרית וממשליוּת
Meadmore & Symes, 1996
מבוא
בעת האחרונה עברו מדי בית הספר מעין תחייה, שעוררה התעניינות מחודשת בתפקידם במערכות החינוך של שלהי המאה העשרים. החזרת המדים כמרכיב חובה בלבוש בית הספר, בעידן שבו הלבוש לילדים נעשה יומיומי יותר בעקבות מגמה דומה בקרב מבוגרים, היא התפתחות היסטורית מסקרנת, במיוחד בתחום החינוך הממלכתי. היא מעידה על אתוס מתהווה בחינוך, שבו המדים נתפסים כמעין גאולה פדגוגית המסוגלת למתן את חששות הקהילה בדבר אפקטיביות החינוך. מרבית משרדי החינוך באוסטרליה גיבשו מדיניות חדשה בנושא מדי בית הספר, והחליפו נהלים סמויים ובלתי רשמיים במערכת כללים קוהרנטית.
מקומם של מדי בית הספר בחזית הזירה הפוליטית יכול להיתפס כבעיה של ההווה במסורת הגנאלוגית הפוקויאנית. דרך התחקות אחר המדים כצומת של שיחים, בחינה גנאלוגית המתמקדת בהופעות ובחוסר רציפות יכולה לספק תיאור מאיר של האופן שבו הובנו המדים בתרבות בית הספר. שיחים אלה מקיפים שיקולים מוסריים, בריאותיים, בטיחותיים וצדק חברתי. ניתוח שיחני חושף שהמדים הם אמצעי לפעולה על אוכלוסייה, תחילה להרחבת החברה המשמעתית ובהמשך לקידום הטקטיקות של הממשליוּת.
במונח ממשליוּת מתייחס פוקו לרציונליות פוליטית או לאמנות הממשל, כך שהממשליוּת עוסקת כיצד לממשל בשם האמת. בניגוד לאופני שליטה מוקדמים יותר כגון ריבונות ומשמעת, הממשליוּת כמנטליות של ממשל מהווה בירוקרטיה פסטורלית, ומחייבת שמה שנמצא באינטרס של בניית המדינה יובא לכדי התאמה עם מחויבות לשיפור רווחת הפרט. מטרות הממשליוּת חייבות להיות מושגות באמצעים הנוחים ביותר, ומדי בית הספר עונים על תנאי זה, שכן נוחותם טמונה ברגילותם בנוף בית הספר וברב-גוניותם בייצוג אידיאלים מגוונים. עם זאת, כל פרויקט של ממשל הוא בהכרח בלתי שלם, שכן התנגדויות תמיד מתקיימות היכן שמבקשים לכוון את ההתנהגות.
משמעת ולבוש
משטר השיח הקשור למדי בית הספר מורכב, וחלקיו שאובים מתקופות והקשרים שונים, ולעיתים מעוצב סביב מסורות מומצאות. מדי בית הספר המודרני, כפי שנלבשו במדינות הגוזרות את מודלי החינוך מבריטניה, כוללים מערך פריטים יציב שעוצב בשלהי המאה התשע-עשרה בשיא תקופת רפורמת בתי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
