מצבי בושה מנופצים ותיקונם
Herman, 2012
מבוא: בושה והקשר ההתקשרותי
מערכות היחסים של הפרימטים - התקשרות, טיפול בצאצאים, דירוג חברתי, הכללה, הדרה ושיתוף פעולה - הן התשתית לחיי החברה האנושיים. בתנאי שלום רגילים הבושה היא אחד הווסתים המרכזיים של יחסי אנוש, והפחד מווסת אותם רק כשהמבנים המקיימים את השלום קורסים. על גבי קשר ההתקשרות, שתפקידו המסתגל הוא שמירת קרבת התינוק למטפלת, נבנים המודלים הפנימיים הפועלים (internal working models) הראשונים של קרבה אנושית.
שיבושים גדולים מולידים פחד, אך כבר בשנת החיים השנייה מגיב הילד בבושה לשיבושים עדינים יותר, כשהתרגשותו נענית באדישות במבטה של האם. בהיעדר תהליך מתקן מתפתחת התקשרות לא מאורגנת, לא רק כשדמות ההתקשרות היא מקור לפחד אלא גם כשהיא מקור לבושה בלתי פוסקת, והילדה מגבשת מודל יחסים שבו צרכיה הבסיסיים מבישים מעצם טבעם.
שני מחקרי אורך בילדים בסיכון גבוה מצאו שהתקשרות לא מאורגנת בינקות, מטפלת שאינה זמינה נפשית ותקשורת אימהית משובשת בגיל שמונה עשרה חודשים ניבאו דיסוציאציה בגיל ההתבגרות, ושלושת סגנונות התקשורת המשובשת, העוין, הנסוג והחרד, מייצרים בושה כרונית. עד גיל שבע מחליפים רבים מהם את מערכת ההתקשרות הפגועה במערכות של טיפול בזולת או של דירוג חברתי, בין היתר כדי להימנע מבושת האהבה שאינה נענית.
בעבודה קלינית עם נפגעי אלימות הבושה מתבררת כסוגיה המרכזית: המטפלת הראשית לא הייתה מקור לפחד אלא דמות שאינה זמינה נפשית שלא הגנה מפני פוגע אחר, והפרצה מותירה שכנוע עמוק של היות בלתי ראוי לאהבה. לקליעה של טראומה, דיסוציאציה והתקשרות לא מאורגנת נוסף כאן גדיל רביעי, הבושה.
מאפייני הבושה
הבושה דומה לפחד: תגובה פיזיולוגית מהירה המציפה בעוצמה גבוהה תפקודים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
