מוצרים ציבוריים
Gruber, 2012
מוצר ציבורי טהור ומוצר ציבורי לא טהור
מוצר ציבורי טהור מקיים שני תנאים. אי-יריבות בצריכה (non-rival) פירושה שצריכתו בידי אדם אחד אינה פוגעת ביכולתו של אחר לצרוך אותו, ואי-אפשרות להדיר (non-excludable) פירושה שאין דרך למנוע מאיש גישה אליו. שני התנאים נוקשים, ומעטים המוצרים המקיימים את שניהם במלואם. הביטחון הלאומי הוא הדוגמה הקלאסית: בית נוסף בשכונה אינו גורע מן ההגנה על שכניו, ואי אפשר להחריג ממנה בית בודד. גם מגדלור ומופע זיקוקים שייכים לקבוצה זו.
רוב מה שנתפס כמוצר ציבורי הוא מוצר ציבורי לא טהור, המקיים את התנאים חלקית בלבד. טלוויזיה בכבלים אינה יריבה בצריכה אך ניתנת להדרה בקלות, ומדרכה עמוסה היא המקרה ההפוך, יריבה בצריכה אך פתוחה לכול. מוצר פרטי טהור, כגון גלידה, הוא יריב וניתן להדרה כאחד. נוח לחשוב על מוצר ציבורי כעל מוצר הנושא החצנה חיובית גדולה: משגר הזיקוקים מיטיב עם רבים ואינו יכול לגבות מהם דבר.
אספקה אופטימלית
נקודת המוצא: מוצרים פרטיים
בשוק של מוצר פרטי מצרפים את עקומות הביקוש של הפרטים לרוחב, כלומר מחברים לכל מחיר את הכמויות המבוקשות, ומתקבל ביקוש שוק המייצג את התועלת השולית החברתית. עקומת ההיצע מייצגת את העלות השולית, ובשוק ללא כשלים גם את העלות השולית החברתית. בשיווי המשקל צרכנים שונים רוכשים כמויות שונות באותו מחיר עצמו, כל אחד לפי טעמו, וכל אחד משווה את שיעור התחלופה השולי שלו בין המוצרים ליחס המחירים. מכאן ששיעור התחלופה השולי של כל פרט משתווה לעלות השולית, וזו הנקודה הממקסמת את היעילות החברתית.
הכלל למוצרים ציבוריים
מוצר ציבורי הופך את הניתוח על פיו, משום שאיש אינו יכול...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
