השוק ל"לימונים": אי-ודאות באיכות ומנגנון השוק
Akerlof, 1970
מבוא
קיומן של סחורות בדרגות איכות רבות מציב בעיה של ממש בפני תורת השווקים. כאשר הקונים נסמכים על נתון סטטיסטי כולל כדי לאמוד את איכות הרכישה, נוצר תמריץ למוכרים לשווק סחורה ירודה: פירותיה של איכות גבוהה נזקפים לזכות כלל הקבוצה שהנתון משקף ולא לזכות המוכר היחיד שהשקיע בה. התוצאה היא ירידה באיכות הממוצעת של הנסחר וגם צמצום היקפו של השוק.
בשווקים אלה נפרדת התשואה החברתית מן התשואה הפרטית, ולכן התערבות ממשלתית עשויה להיטיב עם כל הצדדים, או שיקומו מוסדות פרטיים שיממשו את תוספת הרווחה. מוסדות אלה אינם אטומיסטיים מטבעם, ולכן עלולים להתפתח מהם ריכוזי כוח בעלי השלכות שליליות משלהם. יחסי הגומלין בין הפרשי איכות לאי-ודאות מסבירים מוסדות מרכזיים בשוק העבודה ומאפשרים לאמוד את עלותו הכלכלית של חוסר יושר.
המודל: שוק המכוניות המשומשות
ארבעה סוגי מכוניות
פער המחירים הגדול בין מכונית חדשה ובין מכונית שזה עתה יצאה מאולם התצוגה אינו נובע מן ההנאה שבבעלות על רכב חדש. נניח שקיימים ארבעה סוגי מכוניות: חדשות ומשומשות, טובות וגרועות (הגרועות מכונות באנגלית לימונים). הרוכש מכונית חדשה אינו יודע איזו מהן עלתה בידו, אך לאחר תקופת שימוש מגבש הבעלים הערכה מדויקת הרבה יותר. כך נוצרת א-סימטריה במידע: המוכר יודע על איכות מכוניתו יותר מן הקונה.
מכוניות טובות וגרועות נמכרות עדיין באותו מחיר, משום שהקונה אינו מבחין ביניהן, ומכונית משומשת אינה יכולה להיות שווה כמו חדשה, שאילו כך היה היה כדאי למכור לימון ולרכוש חדשה תחתיו. בעל המכונית הטובה נעול אפוא...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
