הדינמיקה של החלטות מחבלים
Clarke & Newman, 2006
מן היחיד אל הקבוצה
המחבל פועל ברציונליות מוגבלת: מעשיו רציונליים בעיניו לנוכח מטרותיו המיידיות, כהנחת מטען במקום ובשעה מסוימים. למעט המתנקש הבודד קשה לבצע משימה ביחידות, וגם פיגוע התאבדות מצריך אנשים רבים בתכנון; ההחלטה הקבוצתית נבדלת מזו של היחיד בתפיסת התגמולים, בסיכונים ובהערכת התוצאות. העבודה בקבוצה ממקסמת את ההזדמנויות לטרור אך מחייבת הסכמה בכל משימה, ובהיעדרה נוצרים מתח ובלבול. המתח בין המטרה האידאולוגית ובין ניהול המשימות ניזון משלושה מקורות: עקרון הפעולה של כל טרור הוא מחויבות לאלימות לשם מטרה ארוכת טווח, בדרך כלל הפלת ממשלה או שינוי חברתי רדיקלי; חיוניות האלימות היא עיקר אמונה, וגם קבוצות המכריזות על "כדורים וקלפיות" מתקשות לזנוח אותה כשהן זוכות בקלפי; וקשה להאמין שאלימות חוזרת תשיג את המטרה מול ממשלות שמשאביהן עולים לאין שיעור על אלה של קבוצה קטנה. מתח זה הוא סיבת הקץ של רוב הקבוצות, הדועכות בשנות פעילותן הראשונות.
תכונות מאפשרות ומגבילות
התנאים המגבילים את תפקוד הקבוצה או מיטיבים עמו מנוסחים כניגודים, כאילו נושאות קבוצות הטרור בחובן את זרעי חורבנן. הראשון הוא מנהיגות כריזמטית מול משמעת קשה: כל קבוצה מתחילה ב"גיבור" המעצב את האידאולוגיה ומעורר נכונות ללכת אחריו בעיניים עצומות, ועליו להפגין את כוחו במעשי אכזריות, שאם לא כן דועכת הכריזמה ונותר ארגון בירוקרטי. אבימאל גוסמן הקים את השביל הזוהר בפרו ובנה אידאולוגיה מאואיסטית שקראה להפלת הממשלה בהתקוממות איכרים. הוא ארגן את הקבוצה כחמש שנים לפני הפיגוע הראשון ב-1980, בשש שנות פעילותה הראשונות יוחסו לה עד 12,000 פיגועים ועד 10,000 הרוגים, והיא התפוררה לאחר לכידתו ב-5 באפריל 1992.
השני הוא מוסריות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
