הגורמים הפסיכולוגיים לאופטימיות בנוגע לתוצאות המלחמה
Sanford et al., 1946
אופטימיות ופסימיות כנטייה של האישיות
בשלהי מלחמת העולם השנייה התקיימו זו לצד זו שתי תחזיות מנוגדות על העולם שיבוא אחריה: אחת שראתה לפניה אבטלה רחבה, שפל כלכלי ומלחמת עולם שלישית, ואחרת שדיברה על "עולם טוב יותר" שייבנה מתוך לקחי המלחמה. מאחר שהמנבאים הסותרים ניצבים מול אותן עובדות ממש, סביר שהשקפותיהם על העתיד מעוצבות בידי גורמים רגשיים. שתי טענות עומדות במוקד: שהפרט עקבי בתחזיותיו ומגלה נטייה כללית לאופטימיות או לפסימיות בנוגע לתוצאות המלחמה, ושנטייה זו קשורה לגורמים דינמיים באישיות. להבחנה משקל מעשי, שכן ההתנהגות נקבעת בחלקה בידי ציפיות, ותכנון השלום לא ייראה אותו הדבר תחת עמדה אופטימית שלטת ותחת עמדה פסימית.
מדידת האופטימיות בנוגע לתוצאות המלחמה
למדידה הוכנו שלושה סולמות: אופטימיות צבאית, כלומר ציפייה לניצחון מוקדם ולא קשה מדי; אופטימיות כללית או אישית, בלי התייחסות למלחמה; ואופטימיות בנוגע לתוצאות המלחמה. פריטיהם שולבו בשאלון שכלל גם את 18 פריטי סולם המורל הלאומי של מילר, וכל 66 הפריטים פוזרו בו פחות או יותר באקראי, בלי כותרות ובלי תוויות מזהות. השאלון חולק לשני טפסים, הראשון הועבר ב-21 בספטמבר 1942 והשני שבוע לאחר מכן. סולם תוצאות המלחמה מונה 14 פריטים, ובהם ההיגדים שאחרי המלחמה תשרור שנאה בין עמים כמו מעולם לא הייתה, שחבר לאומים שיוקם יפעל בחוסר היעילות וחוסר האונים של קודמו, ושסגירת תעשיות המלחמה תביא לאבטלה רחבה ולשפל עמוק. תחת כל פריט הודפסו חמש תשובות, ממסכים בהחלט ועד מתנגד בהחלט, וניקוד האופטימיות נע מאפס ל"מסכים בהחלט" עד 4 ל"מתנגד...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
