הביצית והזרע: כיצד בנה המדע רומן המבוסס על תפקידים סטריאוטיפיים של זכר ונקבה
Martin, 1991
התרבות מעצבת את הדרך שבה ביולוגים מתארים את תגליותיהם על הטבע. תמונת הביצית והזרע, המופיעה בתיאורים המדעיים והפופולריים של ביולוגיית הרבייה, מבוססת על סטריאוטיפים העומדים במרכז ההגדרה התרבותית של זכר ושל נקבה. סטריאוטיפים אלה אינם מרמזים רק שהתהליכים הביולוגיים הנקביים חשובים פחות ממקביליהם הגבריים, אלא גם שנשים שוות פחות מגברים. שפיכת אור על הסטריאוטיפים המגדריים המסתתרים בתוך השפה המדעית נועדה ליטול מהם חלק ניכר מהשפעתם המזיקה.
הביצית והזרע: אגדה מדעית
ספרי הלימוד המדעיים העיקריים מתארים את מערכות הרבייה של גברים ושל נשים כמערכות ליצירת חומרים רבי ערך. המחזור החודשי מוצג כמיועד לייצור ביציות ולהכנת מקום מתאים להפריה, אך שיר ההלל הזה הופך את הווסת עצמה לכישלון ייצור: היא מתוארת כהריסות של רירית הרחם, כתוצאה של נמק ושל מוות של רקמות, כעיוות צורה כאוטי וכתוצרים חסרי שימוש, בלתי ניתנים למכירה, מבוזבזים. פיזיולוגיית הרבייה הגברית זוכה להערכה אחרת לגמרי. אותם טקסטים עוברים לפרוזה עוצרת נשימה בתיאור התבגרות הזרע, מתפעלים מממדיו העצומים של התהליך וממאות מיליוני הזרעונים המיוצרים מדי יום. אף תהליך נשי אינו זוכה להתלהבות דומה, ואין זה מקרה שהתהליך המופלא של היווצרות הזרע כולל בדיוק את מה שהווסת חסרה בהשקפה הרפואית המקובלת: ייצור של משהו בעל ערך.
האנלוגיה הביולוגית ההולמת לייצור זרע היא הביוץ, אך גם הוא אינו מעורר התפעלות. הדגש מושם על כך שכל זקיקי השחלות קיימים כבר בעת הלידה, שאינם מיוצרים כמו הזרע אלא יושבים על המדף, מתנוונים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
