אפריקה והמלחמה הקרה
Thomas, 1998
מבוא
בעיות הפיתוח הפוליטי והכלכלי באפריקה היו שזורות מלכתחילה במלחמה הקרה ובתחרות הסינו-סובייטית על העולם השלישי. המערב ניסה להציע מודל פיתוח לא-קומוניסטי, שמטרתו לסייע לחברות מסורתיות לפתח כלכלות שוק, דמוקרטיה ותמיכה בברית המערבית. כנגד זאת עמד המודל הסובייטי, שהתבסס על מרקסיזם-לניניזם, שלטון מפלגה אחת, תכנון כלכלי מרכזי, לאומיות תעשייה ואיסור על קניין פרטי.
הפיצול הסינו-סובייטי באמצע שנות השישים יצר אתגר נוסף, שכן סין הציגה חלופה מהפכנית לדגם הסובייטי, ואילצה מדינות העולם השלישי לבחור צד. כאשר ניכרה כשלונה של תיאוריית המודרניזציה ושל הפיתוח הסוציאליסטי, פרצה גל של הפיכות צבאיות בסוף שנות השישים שלא כיבדה לא את האידיאולוגיה ולא את הברית. שתי המעצמות הגדולות הכירו בכך שבריתותיהן הפוליטיות היו שבריריות. כך נוצר "עסקת פאוסט" שבה הערכים הדמוקרטיים של המערב ושל הסוציאליזם הסובייטי נשחקו בפני שיקולים פרגמטיים.
מדינות חלשות: חזרה אל העבר
אפריקה מתמודדת עם בעיות פוליטיות שהן עדיין חלק מן המורשת הקולוניאלית, אך "הוקפאו" על ידי המלחמה הקרה ומעולם לא נפתרו כראוי לאחר העצמאות. הבעיה העיקרית של המדינות האפריקאיות היא חולשתן, הנובעת מרמות נמוכות של לגיטימיות פוליטית, שילוב לאומי מוגבל ותרבות דמוקרטית מצומצמת. רוב המדינות האפריקאיות נוצרו עם גבולות מלאכותיים שלא תאמו גבולות שבטיים או אתניים, מה שגרם לעלייתן של קבוצות אתניות מנוכרות ושלטון אוטוריטרי.
בעיות הסדר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
