המעורבות של סין באפריקה: היקף, חשיבות והשלכות
Tull, 2006
הקדמה
המעורבות ההולכת וגוברת של סין באפריקה בעשור האחרון מסמנת את אחד השינויים המרכזיים והדרמטיים בזירה הבינלאומית. התרחבות זו מהווה ביטוי למדיניות החוץ הסינית המשתנה, החותרת למעמד של מעצמה גלובלית השואפת לרב־קוטביות ולאי־התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות. מדיניות זו הובילה לחיזוק קשרים מדיניים, לסיוע כלכלי נרחב, למחיקת חובות ולהיקף מסחר שצמח משמעותית. עם זאת, מדובר במערכת יחסים לא שוויונית שבמובנים רבים משכפלת את הדפוסים הקיימים בין מדינות אפריקה למערב, ובחלק מהמקרים אף מחמירה את התנאים הפוליטיים והחברתיים ביבשת.
מדיניות החוץ המשתנה של סין
בעשור וחצי האחרונים הפכה מדיניות החוץ של סין לדינמית, יוזמת, גמישה ובעלת ביטחון עצמי גבוה. שינויים אלו החלו בעקבות הטבח בכיכר טיאננמן בשנת 1989 והבידוד המערבי שנכפה על סין לאחר מכן. בתגובה, בייג'ין פנתה לחיזוק קשרים עם מדינות מתפתחות, תוך הדגשה של שותפות בין "המדינה המתפתחת הגדולה ביותר" לבין יבשת שכוללת את המספר הרב ביותר של מדינות מתפתחות.
סין ראתה בהתקרבות למדינות אפריקה דרך להימלט מלחץ המערב, לחזק את מעמדה בזירה הבינלאומית ולהתנגד להנהגה האמריקאית. רעיון הרב־קוטביות שימש עיקרון מכונן, אשר במסגרתו ניסתה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
