אלימות כלפי קשישים
טל, 2007
הבחנות מושגיות והקשר הדיון
הבירור נערך לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לרגל "יום הקשיש הבינלאומי" ב-9 באוקטובר 2007. הגורמים המקצועיים מבחינים בין אלימות כלפי קשישים לבין התעללות בהם והזנחתם: מעשה אלימות הוא בדרך כלל אירוע חד-פעמי שמבצע אדם זר, פורץ, עבריין או שודד, והטיפול בתלונה עליו בידי המשטרה; התעללות והזנחה, שזה המונח המקובל בלשון החוק ולא התעמרות, הן התנהגות הרסנית המתרחשת בהקשר של יחסי אמון בין הקשיש לסביבתו הקרובה, מתמשכת בעקביות ופוגעת במישור הפיזי, הפסיכולוגי, החברתי או הכלכלי, ולרוב נעשית בידי אדם המוכר לקשיש, בתוך המשפחה ובמסגרות הטיפול. שתי התופעות חמורות במיוחד משום שחלק מאוכלוסיית הקשישים פגיע יותר, אינו מסוגל להגן על עצמו ולעתים אף אינו מדווח; המונחים גם מיטשטשים זה בזה, ולכן מובאים נתונים על שתיהן.
קשישים בישראל
קשיש הוא מי שמלאו לו 65 שנה. בסוף שנת 2006 חיו בישראל כ-700,000 קשישים, כ-10% מן האוכלוסייה, מהם כ-57% נשים וכ-43% גברים; בגיל 85 ומעלה נשים מהוות כ-60% וגברים כ-40%. לפחות כ-30% מהם ניצולי שואה, ובהעדר הגדרה מוסכמת קשה לאמוד את מספרם. 94% מתגוררים ביישובים עירוניים המונים 2,000 תושבים ומעלה, והמספר הגדול ביותר מצוי בירושלים, 60 אלף, אף שחלקם היחסי באוכלוסיית העיר הוא 8% בלבד; המחוזות הגדולים הם ירושלים, תל-אביב וחיפה. 83% מן הגברים גרים עם בת-זוג לעומת 44% מן הנשים, וכ-12 אלף קשישים חיים במשק-בית עם אדם נוסף שאינו קרוב משפחה, לרוב מטפל. 64% מבני 65-74 ו-75% מבני 75 ומעלה מדווחים על בעיית בריאות או על בעיה פיזית.
היקף האלימות לפי נתוני המשטרה
מספר התיקים שנפתחו בגין אלימות גופנית כלפי קשישים, ובכללה רצח, ניסיון לרצח,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^