תיאוריית המיינד והעצמי
Happé, 2003
תיאוריית המיינד ומבחני האמונה הכוזבת
תיאוריית המיינד היא היכולת היומיומית לייחס מצבים מנטליים עצמאיים לעצמי ולאחרים כדי לחזות התנהגות ולהסבירה, והיא תנאי מוקדם לאינטראקציה חברתית תקינה: קל עד כדי טריוויאליות להסביר מדוע ג'ון נושא מטרייה, משום שהוא מאמין שירד גשם ורוצה להישאר יבש. המנגנון שבבסיסה שנוי במחלוקת: יש המסבירים אותו בכלים קוגניטיביים כלליים, סימולציה או בניית תיאוריות, ויש הגורסים שנדרש מנגנון ייעודי. בעד מנגנון ייעודי ומוגדר מלידה עומדים היעדר יחסי של שונות בין-אישית ובין-תרבותית, מהירות הרכישה בילדות המוקדמת, ומקרה האוטיזם, הפרעה בעלת בסיס ביולוגי המאופיינת בפגיעה סלקטיבית ביכולת זו; גם נטייה מולדת מחייבת קלט מפעיל, ובכללו ניסיון חברתי.
מבחן הלקמוס הוא ייחוס אמונה כוזבת, שבו אי אפשר להסתמך על שכנועיו של הנבדק או על מצב העולם, ויש להחזיק את אמונת האחר בנפרד מן הידע העצמי; דרישותיו המילוליות והניהוליות מאפשרות להעבירו רק מגיל 3 או 4 ומעלה, אף שכבר בינקות ניכרים סימנים למעקב אחר כוונת הזולת. במטלת שינוי המיקום מניחה סאלי גולה בקופסה ואן מעבירה אותה לסל בהיעדרה, וילד בן 4 חוזה שסאלי תחפש בקופסה ואילו צעירים ממנו מצביעים על מיקומה האמיתי של הגולה; במטלת שינוי התוכן מתגלה עיפרון בשפופרת ממתקים מוכרת, וילדים מתחת לגיל ארבע טוענים שחבר שטרם ראה אותה יאמר עיפרון, ואף מוסרים שכך חשבו בעצמם מלכתחילה.
ייחוס לעצמי וייחוס לאחרים
השאלה התיאורטית היא אם אותו מנגנון הדרוש לייחוס מחשבות ורגשות לאחרים דרוש גם לייחוסם לעצמי. במבט ראשון השניים שונים, שכן מצבי העצמי אינם טעונים הסקה מתצפית ואפשר לצפות שיהיו מדויקים יותר; אלא שגם כשערוצי הקלט שונים, לב התהליך הוא...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^