רפלקציות על מורים כמנהיגים
Urbanski & Nickolau, 1997
בשנים האחרונות ישנה התקדמות בנושא מורים כמנהיגים. עד אמצע שנות השמונים מורים ראו במנהיגות כמשהו אשר לא כלול בעבודתם. הסיבות לכך היו:
• היה בלבול ביו משמעות המושג "מנהיגות" למושגים כגון: "הנהלה", "אדמינסטרציה", ו "פיקוח". מורים ירשו הסכמה, אשר אינה מוטלת בספק, למערכת שנותנת תוקף לאוטוריטה מנהלית. התרגלו לארגון היררכי והשאירו את קבלת ההחלטות לממונים עליהם.
• הנורמה היתה למלא אחר פקודות, לא לערער על ההנהלה ולראות את ההוראה כעבודה ולא כקריירה.
• רוב המורים היו מורות ובהתאם לנורמות החברתיות כלפי נשים, דרשו מהן ציות וצניעות. כל מורה אשר ניסתה להביע תכונות של מנהיג, הואשמה שהיא מזניחה את התלמידים. כמו שציפו מאשה להשאר בבית ולגדל את הילדים, דרשו מהמורה להשאר בכיתה. מעבר לכך, שעות העבודה היו רבות, מה שלא הותיר לה זמן או אנרגיה להשפעה או להנהגה.
• המסגרת הבית ספרית, מבנה המערכת עצמה, לא אפשרה התפתחות של מורה כמנהיג: לוח זמנים צפוף לא איפשר תקשורת בין צוות המורים.
• לא התאפשרה למורים גישה למידע חדש: מה שחייב את המורים להיות תלויים במומחים שהם לא מורים, או במקרה הטוב היו מורים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
