קשרים בין-אישיים
Berscheid, 1994
מבוא
תחום הקשרים הבין-אישיים צמח במהירות, מתוך הכרה שרבות מן השאלות של מדעי ההתנהגות ומדעי הבריאות נוגעות במישרין בקשרים בין בני אדם. לצד הפסיכולוגיה תורמים לו הסוציולוגיה, הטיפול הזוגי והמשפחתי וחקר התקשורת, וכל דיסציפלינה נוטה לסוג קשר אחר: כוחות חברתיים וצורות משפחה, מקורות מצוקה זוגית, קשרי הורים-ילדים, או חיזור של צעירים. מטריצת הידע מפוצלת אפוא לפי סוג הקשר, המשתלב עם הגישה המחקרית, עם מאפייני האנשים המצויים בו ועם התופעות הנבחנות.
ידע כללי מול ידע ייחודי לסוג הקשר
שאלת היסוד היא אם אפשר לבנות גוף ידע על-סוגי על הדינמיקה הסיבתית של קשרים. הקרבה (closeness), המוגדרת כתלות-גומלין גבוהה בין ההתנהגויות, הרגשות והמחשבות של בני הזוג, נתפסת כדרכון לחציית גבולות של סוגי קשר; אלא שהנחת קרבה על פי סוג הקשר בלבד אינה מהימנה, וקרבה סובייקטיבית משקפת גם רגש חיובי ולא רק תלות-גומלין. הוצעו סכמות סיווג חלופיות, ממדיות או מבוססות מודלים יסודיים של יחסים, אך ההתקדמות האמפירית בכיוון זה מועטה וידע ייחודי לכל סוג קשר יישאר הכרחי.
קוגניציה של קשרים
חקר הקשרים נשען על הקוגניציה החברתית, וזו מצדה מתחילה להכיר בכך שתפיסה וחשיבה מתרחשות בתוך קשרים מתמשכים ולא מול זרים במעבדה. מאחר שמטרותיו החשובות של אדם משוקעות בקשריו הקרובים, התקדמות בתחום תלויה בהבנת תהליכים קוגניטיביים בתוך תלות-גומלין ממשית.
ייצוג העצמי והאחר
מידע חברתי מאורגן בסכמות המכוונות קשב, קטגוריזציה, פירוש ושליפה, ולעתים מובילות לאישור ציפיות גם כשאינן מוצדקות. ההנחה שהארגון נעשה סביב קטגוריות של אנשים נשענה על שדות גירוי דלים; בשדה עשיר יותר משמש הקשר עצמו עיקרון מארגן, ואנשים מבלבלים בין מי שהם מקיימים עמם קשר מאותו סוג. אחרים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
