פמיניזם, מרקסיזם, שיטה ומדינה: סדר יום לתיאוריה
MacKinnon, 1982
מיניות ועבודה: מבנה מקביל
המיניות היא לפמיניזם מה שהעבודה היא למרקסיזם: הדבר השייך לאדם יותר מכול ושנלקח ממנו יותר מכול. אם המעמד הוא מבנה יחסי הייצור, הייצור תוצאתם, ההון צורתם הקרושה והשליטה תוצרם, הרי טיעון מקביל גורס שעיצוב המיניות, כיוונהּ והבעתה מארגנים את החברה לשני מינים, וחלוקה זו מונחת ביסוד מכלול היחסים החברתיים. כשם שנישול מאורגן של עבודת אחדים לטובת אחרים מגדיר מעמד, כך נישול מאורגן של מיניות אחדים לשימוש אחרים מגדיר את המין הנשי. ההטרוסקסואליות היא מבנהו, המגדר והמשפחה צורותיו הקרושות, תפקידי המין תכונותיו, הרבייה תוצאה והשליטה תוצרו.
האשמות הדדיות ועיוורון כפול
שתי התיאוריות עוסקות בכוח ובחלוקתו, כלומר באי-שוויון, וכל אחת תובעת ראשוניות. במקום להתעמת זו עם זו הן דוחות זו את זו או בולעות זו את זו. מן הצד האחד נטען שהפמיניזם בורגני, שניתוח במונחי מין מתעלם מחלוקות מעמדיות בין נשים ומפלג את הפרולטריון, שדרישותיו ניתנות לסיפוק בתוך הקפיטליזם, ושהתמקדותו ברגשות ובעמדות אידיאליסטית. מן הצד האחר נטען שהמרקסיזם מוגדר בידי גברים, שניתוח מעמדי בלבד מטשטש את הניסיון החברתי הייחודי של נשים, ושדרישות מרקסיסטיות מולאו בלי לשנות את נחיתותן. אף אחת מקבוצות ההאשמות אינה חסרת בסיס.
העיוורון הכפול ניכר בשני טיעונים היסטוריים לזכות הבחירה. גישה ליברלית קלאסית נימקה אותה בכך שדעותיהן הפוליטיות של נשים אינן שונות מאלה של גברים בני מעמדן, ובכך הכפיפה את שאלת המין לשאלת המעמד וביססה תפיסת זכויות אינדיווידואלית המשרתת מעטות מיוחסות. גישה מרקסיסטית בת אותה תקופה ראתה בנשים בורגניות טפילות והצדיקה את...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
