עשה לבך חדרי חדרים: עיון נוסף בדברי חז"ל על המחלוקות
נאה, 2001
בתלמוד (בניגוד למקרא) יש מחלוקות וריבוי דעות. מצב זה עשוי להקשות על אדם המחפש ודאות דתית. גם חז"ל היו מודעים לבעייתיות זו והתייחסו אליה. תוספתא סוטה ז, יב: "עשה לבך חדרי חדרים והכניס בו דברי בית שמאי ובית הלל, דברי המטמאין ודברי המטהרין". מקור זה מנסה להסביר את חווית הלומד- יכולת הכלה מורכבת יחד עם מחויבות עמוקה ורגש דתי. האדם הדתי, לפי מסר זה, לא שואף למסרים פשוטים.
המאמר מבקש להציג אלטרנטיבה לפירוש אמירות כגון "אלו ואלו דברי אלוהים חיים הם", שפעמים רבות נוהגים לומר שמשמעותם היא שכל הדעות מקורם אחד, בסיני. כל אחת מן האמירות ("אלו ואלו", "כולם ניתנו מרועה אחד" וכן "עשה לבך חדרים חדרים") עוסקים למעשה בעניינים שונים ולא מתייחסים בהכרח לשאלת היחס של חז"ל לשאלת ריבוי הדעות בעולם הלימוד היהודי.
ישנם ביטויים בספרות החז"לית הרומזים לכך שמצב של מחלוקת הוא מצב שלילי ובלתי רצוי (למשל: "שלא ירבו מחלוקות בישראל"...). אין הכוונה לכך שריבוי הדעות הינו בלתי רצוי, אלא מצב של פלגנות ושל מלחמות אחים.
"סטסיס" – ביוונית: מחלקה, קבוצה. היסטוריונים השתמשו במילה זו לציון מצב של מלחמות פנימיות ושל פילוג בתוך החברה. כך גם המילה "מחלוקת", שמשמעותה הבסיסית היא "מחלקה", "מפלגה", אך ניתנה לה קונוטציה של ויכוח ואף של מלחמה (למשל: "מחלקתו של אדניה" או "מחלוקת קורח ועדתו"). השימוש ב"מחלוקת" כמצב של ריבוי דעות הוא מאוחר- נפוץ בתלמודים.
"כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים..." – דוגמה לשימוש במילה "מחלוקת" במובן זה של ויכוח פוליטי. חז"ל מרמזים כאן לפילוג שהיה קיים בחברה היהודית בתקופה שלפני החורבן. בית שמאי ובית הלל הצליחו לשמור על אחדות, על אף חילוקי הדעות ביניהם, ועל כן זכו להמשיך להתקיים פיזית, בעולם. מחלוקתו של קורח היא דוגמה למחלוקת שלא התנהלה כראוי, למלחמת אחים של ממש, וככזאת – סופה היה שתיכחד.
"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"
מחלוקת ב"ה וב"ש איימה לפלג את העם. חז"ל מנסים לבנות צידוק לשני המחנות להמשיך להתקיים יחד, כדי להימנע מהתפלגות העם לשניים. בהקשר זה, של חרדה מיידית וקיומית מפני המחלוקת, נאמר המשפט "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". מטרתו היא למנוע את היפרדותו של אחד מן הזרמים אל מחוץ ליהדות,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
